Page 294 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 294
292חייו ומותו של משיח בן יוסף
של התמיכות במלכו אשר היה להן משקל מספיק כדי לעורר את חששותיו של אלאנדר.
מעניין לגלות כי אלאנדר כלל לא פקפק ביכולת המאגית של מלכו — להפך :הוא האמין כי
מלכו היה עשוי להיות גורם חשוב בניצחון על העות'מאנים ,דבר שרק הגביר את חששותיו:
“מפני שאם ננצח העולם יזדעזע מכך שהניצחון ייזקף לזכותו ולזכות יהדותו — ואם האל
יביא עלינו תבוסה הרי זה בגלל חטאינו — הדבר ייזקף להוד מעלתו ולכל הנוצרים"104.
גם אלאנדר ,בדומה ליריב אחר של מלכו ,יעקב מנטינו ,קיבל אפוא את יכולתו המאגית
של מלכו כדבר שאין עליו עוררין ,וחשש רק מההשלכות שעשויות להיות לניצחון נוצרי
שיושג באמצעות מאגיקון יהודי.
תיאור זה ממקם את פעילותו של מלכו בהקשר הגאו–פוליטי האירופאי של ראשית שנות
השלושים של המאה השש עשרה ותואם את הידיעות על המוניטין שלו כמאגיקון ,בחברה
הנוצרית והיהודית כאחת ,ועל החשיבות הפוליטית שיוחסה לאלו שיכלו לסייע לשלטון
גם בדרכים לא שגרתיות ובכלל זה מאגיה או אסטרולוגיה .אולם תיאור זה מעורר מספר
תהיות ,שכן מלכו מצטייר כאן כמי שביקש לסייע באמצעות יכולתו המאגית הייחודית,
לקרל החמישי — קיסר האימפריה הרומית הקדושה ,מנהיג העולם הנוצרי ומי שגירש את
אחיו היהודים ורדף אותם — במלחמתו נגד האימפריה העות'מאנית אשר אפשרה ליהודים
אלו להיקלט ולשגשג בתחומיה.
נוסף לכך ,כזכור ,מלכו צפה דווקא ניצחון מוסלמי גדול שיביא להשמדתו של העולם
הנוצרי כשלב הכרחי ומכריע בתהליך הגאולה — ודברים ברוח זו הוא כתב בצורה מפורשת
ב"ספר המפואר"105:
“והיה אדום ְיֵרׁ ָשה ְוהיה ְיֵרׁ ָשה ֵׂש ִעיר אויביו" (במדבר כד יח) יר[מוז] שהרבה מארצות אדום
יהיו ירושות ועם כח שעיר והיא רומי ששם הוא כח שרו של אדום .וממי תהיה ירשה מאויביו
שהם ישמעאל ,ומיד — “ישראל עושה חיל" (שם) לאבד ולהחרים כל האומות.
כלומר ,לאחר שישמעאל ישמיד את עשיו יתאפשר גם לישראל לעשות חיל ולגבור על
אויביו .מלכו אף ראה את עצמו כמי שממלא תפקיד פעיל במהלך זה ,כלומר כמי ששותף
למלחמה בנוצרים ,וכפי שכתב בשיר משיחי שחיבר:
ֵה ִעיר ִמ ָצּפ ׂון 106/לבקש בן בת ֵאלֹון 107/בן עשו שהוא אדום /הצעיר שלמה /יחגור חרבו
/מלוטש שיש לו /בעזר לעמו /להוציא מלילות108.
1 04פרנקל–גולדשמידט ,יוסף מרוסהיים ,עמ' .183
1 05ספר המפואר ,כא ע"ב -כב ע"א.
106נראה כי מלכו רומז כאן לאמור בישעיהו מא כה " ַה ִעירֹו ִתי ִמ ָצּפֹון ַו ַיּאת"; ועיינו שם בפירוש
הרד"ק ,המביא בשם אביו כי פסוק זה מתייחס למשיח (מרבית הפרשנים פירשו את הפסוק
כמתייחס לכורש מלך בבל) .וראו כבר ויקרא רבה ט ו ,מהד' מרגליות עמ' קפד .אני מודה לעורך
הספר ,ישראל חזני ,שהפנה אותי למקורות אלה.
107עדה בת אילון החתי הייתה אחת מנשותיו של עשיו — ראו בראשית לו ב.
1 08מצוטט מתוך אידל ,מבוא ,עמ' .XXVIII
