Page 293 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 293

‫פרק ח ‪291‬‬

‫מגן‪ ,‬חרב ודגלים שקודשו בשמות קדושים בעברית ולכן יש להם כוחות מאגיים; כלים‬
‫אלו יבטיחו את ניצחונו של הקיסר‪ ,‬בתנאי שמלכו הוא שיעמוד בראש המחנה‪ .‬תמונה זו‬
‫הולמת אפוא הן את המציאות ההיסטורית שבתוכה התרחשו האירועים הן את המוניטין‬

                                                           ‫של מלכו כמאגיקון‪.‬‬
‫ממכתבו של אלאנדר עולה כי הקיסר התייחס בכובד ראש להצעתו של מלכו‪ .‬הפגישה‬
‫ביניהם ארכה כשעתיים‪ ,‬ואנטוניו די ליווה‪ ,‬אשר פרש את חסותו על מלכו ברגנסבורג‪,‬‬
‫היה אחד המצביאים הבולטים של קרל החמישי ומאדריכלי הניצחון בקרב פאביה‪ 98.‬נוכחותו‬
‫של די ליווה בסביבתו של מלכו מחזקת את הרושם כי נושא הדיון היה עזרה צבאית‪ ,‬וכי‬

                                                     ‫התייחסו ברצינות להצעתו‪.‬‬
‫אלאנדר עצמו פעל כל אותו זמן בנחישות כדי להכשיל את שליחותו של מלכו‪ .‬הוא מספר‬
‫כי ידע על תכניותיו זמן רב לפני שהגיע לרגנסבורג וכי הוא דיווח על כך לקיסר‪“ :‬נודע‬
‫לי על כך מפי האיש שלנו בוירונה כבר לפני יותר מחודש‪ ,‬כי הגיעה אליו שמועה ששני‬
‫הטיפוסים הללו היו בדרך לכאן‪ .‬ואז הודעתי משהו להוד מעלתו ובשנית גם באמצעות אנשים‬
‫אחרים";‪ 99‬ואכן‪ ,‬יום לאחר הפגישה עם הקיסר נעצרו הראובני ומלכו והושמו במאסר‪ .‬עם‬
‫זאת אלאנדר הוסיף לחשוש‪ ,‬גם לאחר המעצר‪ ,‬כי הם ישוחררו במהרה ופעל למנוע זאת‪,‬‬
‫ובהקשר זה הוא מזכיר פרט מפתיע‪“ :‬היום שלחתי איגרת שלא ימהרו לשחרר אותם‪ ,‬מפני‬
‫שאני שומע שממקומות שונים מגיעות אליו הרבה תמיכות";‪ 100‬ובהמשך הדברים‪“ :‬עכשיו‬

          ‫צריכים להיות מאד זהירים שהם לא יברחו בגלל התמיכה שתומכים בהם"‪101.‬‬
‫מי עמדו מאחורי התמיכות במלכו )‪ ?(favori‬אין זה מתקבל על הדעת שמדובר ביהודים;‬
‫תמיכה יהודית במלכו לא היתה מפריעה לאלאנדר — להפך‪ :‬היא הייתה מחזקת את הטיעונים‬
‫שלו נגד מלכו‪ .‬נוסף לכך יש לזכור כי יוסף מרוסהיים‪ ,‬היהודי שהיה המקורב ביותר לחצר‬
‫הקיסרית ובעל ההשפעה הרבה ביותר בה‪ ,‬עזב את רגנסבורג כששמע על תכניתו של מלכו‪.‬‬
‫התומכים היו אפוא נוצרים בעלי מעמד ותמיכתם היתה עשויה להשפיע על החלטתו של‬
‫הקיסר‪ ,‬וכפי שכתב אלאנדר “קיימת סכנה גדולה שעם הופעתם זאת ועם הבטחות הכופר‬
‫החצוף הוד מעלתו ייתן בו אמון"‪ 102.‬הצעתי לעיל כי למלכו היו יחסים קרובים עם פרנצ'סקו‬
‫מריה דלה רוברה‪ ,‬הדוכס של אורבינו‪ ,‬שהיה מפקד הכוחות הקיסריים באיטליה‪ 103,‬כלומר עם‬
‫מצביא שמילא גם תפקיד בולט בפוליטיקה האיטלקית הפנימית ושהייתה לו השפעה בחצר‬
‫הקיסרית‪ ,‬וכמו כן למלכו היו קשרים טובים בחצר האפיפיורית — ונראה אפוא כי זהו מקורן‬

‫‪" 	98‬הקיסר ציווה שיתנו לו מקום מגורים בעיר הזאת בצלו של הא[דון] אנטוניו די ליווה" (שם‪ ,‬עמ'‬
                                                                             ‫‪.)183-182‬‬

                                                                          ‫‪ 	99‬שם‪ ,‬עמ' ‪.183‬‬
                                                                                    ‫‪ 	100‬שם‪.‬‬

                                                                           ‫‪ 1	 01‬שם‪ ,‬עמ' ‪184‬‬
‫‪ 1	 02‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .183‬לא ברור אם אלאנדר התכוון כאן להופעתם של מלכו והראובני‪ ,‬או להופעתם של‬

                                                       ‫תומכים שאמורים היו להגיע לחצר‪.‬‬
                                                                    ‫‪ 1	 03‬לעיל‪ ,‬עמ' ‪.258-257‬‬
   288   289   290   291   292   293   294   295   296   297   298