Page 290 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 290
288חייו ומותו של משיח בן יוסף
את בשורתו המשיחית בדרשות שנשא במקומות ששהה בהם ,ואף העלה אותן על הכתב
לקראת פרסומן כספר.
בסוף שנת רצ"ב (קיץ )1532יצא מלכו למשימתו הסופית ,פגישה עם הקיסר קרל
החמישי אשר ערך באותו הזמן כינוס של הרייכסטאג ברגנסבורג .הוא נפגש מספר פעמים
עם הקיסר ,נעצר ,נכלא ,וחודשים אחדים לאחר מכן הוצא להורג במנטובה .מלכו יצא
לרגנסבורג בידיעה מלאה של הסיכונים שנטל על עצמו ובידיעה שפגישה זו היא נקודת
שיא של פעילותו המשיחית וכי היא אמורה להוליך למהפך המשיחי המצופה.
“וזה רבי שלמה הלך למנטובה לדבר אל קרלו ולא נודעו דבריו" ,כתב גדליה אבן יחיא
בסקירתו את מלכו ומעשיו בספרו “שלשלת הקבלה" 90,ומדבריו ניתן ללמוד כי מידע על
הפגישה שהתקיימה בין מלכו לקיסר לא דלף החוצה .יוסף הכהן ,שהוא אחד המקורות
המהימנים ביותר בנוגע למלכו ,העלה השערה חדשנית בנוגע למטרת שליחותו של מלכו:
“ויואל שלמה לדבר אל הקיסר על דבר האמונות באר היטב ...ויחזק לבב הקיסר ולא שמע
אליו מקוצר רוח ויצו וישימוהו בבור" 91.דוד גאנז ,שכתב בעקבותיו ,ניסח את הדברים בצורה
מפורשת“ :רבי שלמה הנ"ל וחברו דוד היו מדברים עם מלך צרפת ועם קיסר קרלוס החמישי
והיו מבקשים להטות את לבם לאמונה ישראלית ,אשר בשביל זה ר' שלמה מולכו נידון
לשריפה בעיר מנטובה בשנת רצ"ג" 92.אולם לדברים אלו אין כל מקור נוסף המאשש אותם
ונראה כי מדובר בהשערות ,בשמועות בלתי מבוססות או בספקולציות שנפוצו באיטליה93.
הסבר שונה לחלוטין בנוגע למטרה שלשמה ביקש מלכו להיפגש עם הקיסר מופיע
בשני מקורות שיש להם נגיעה ישירה הן למלכו עצמו הן לרייכסטאג ברגנסבורג .יוסף
מרוסהיים ,השתדלן הנודע של יהודי גרמניה במחצית הראשונה של המאה השש עשרה,
מספר בזכרונותיו משנת רצ"ב ( )1532כי באותה השנה94
הוצרכתי לחזור ולבא אל הקיסר יר"ה [ירום הודו] ביום הועד בעיר רעגיןשפורק ...ובאותן
הימי[ם] בא האיש לועז גר צדק המכונ[ה] רבי שלמה מולקא נ"ע [נוחו עדן] בדעת חיצוניות
לעורר הקיסר באומרו שבא לקבוץ כל הי[ה]וד[ים] לצאת למלחמ[ה] נגד התגר .וכשומעי מה
שעלת[ה] ברוחו כתבתי אגרת לפניו להזהירו שלא לעורר לב הקסר פן יאכלנו האש הגדולה
וסלקתי מן העיר רעגין שפורק כדי שלא יאמר הקיסר ידי אתו במלאכתו דעות חצוניות.
על פי מקור זה מלכו ביקש להציע לקיסר עזרה (“לקבוץ כל היהודים") במלחמתו באימפריה
העות'מאנית (“נגד התגר") .עם זאת יוסף מרוסהיים מדגיש כי הוא לא נפגש באופן אישי
אבן יחיא ,שלשלת הקבלה ,עמ' קג-קד. 9 0
הכהן ,דברי הימים ,דף צה ע"ב. 9 1
גאנז ,צמח דוד ,עמ' .138 9 2
93
נראה כי ידיעותיו של יוסף הכהן בנוגע לפרשית מלכו בכלל באו מהחוגים המקורבים למלכו 94
באיטליה (יוסף הכהן היה חתנו של ר' אברהם הכהן מבולוניה ,שהיה מקורב לאליהו חלפן) ,אולם
יוסף הכהן לא יכול היה לדעת מה התרחש בפגישה שנערכה בבווריה מאות קילומטרים מאיטליה.
פרנקל–גולדשמידט ,יוסף מרוסהיים ,עמ' .296-295