Page 290 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך

‫‪ 288‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫את בשורתו המשיחית בדרשות שנשא במקומות ששהה בהם‪ ,‬ואף העלה אותן על הכתב‬
‫לקראת פרסומן כספר‪.‬‬

‫בסוף שנת רצ"ב (קיץ ‪ )1532‬יצא מלכו למשימתו הסופית‪ ,‬פגישה עם הקיסר קרל‬
‫החמישי אשר ערך באותו הזמן כינוס של הרייכסטאג ברגנסבורג‪ .‬הוא נפגש מספר פעמים‬
‫עם הקיסר‪ ,‬נעצר‪ ,‬נכלא‪ ,‬וחודשים אחדים לאחר מכן הוצא להורג במנטובה‪ .‬מלכו יצא‬
‫לרגנסבורג בידיעה מלאה של הסיכונים שנטל על עצמו ובידיעה שפגישה זו היא נקודת‬

‫שיא של פעילותו המשיחית וכי היא אמורה להוליך למהפך המשיחי המצופה‪.‬‬
‫“וזה רבי שלמה הלך למנטובה לדבר אל קרלו ולא נודעו דבריו"‪ ,‬כתב גדליה אבן יחיא‬
‫בסקירתו את מלכו ומעשיו בספרו “שלשלת הקבלה"‪ 90,‬ומדבריו ניתן ללמוד כי מידע על‬
‫הפגישה שהתקיימה בין מלכו לקיסר לא דלף החוצה‪ .‬יוסף הכהן‪ ,‬שהוא אחד המקורות‬
‫המהימנים ביותר בנוגע למלכו‪ ,‬העלה השערה חדשנית בנוגע למטרת שליחותו של מלכו‪:‬‬
‫“ויואל שלמה לדבר אל הקיסר על דבר האמונות באר היטב‪ ...‬ויחזק לבב הקיסר ולא שמע‬
‫אליו מקוצר רוח ויצו וישימוהו בבור"‪ 91.‬דוד גאנז‪ ,‬שכתב בעקבותיו‪ ,‬ניסח את הדברים בצורה‬
‫מפורשת‪“ :‬רבי שלמה הנ"ל וחברו דוד היו מדברים עם מלך צרפת ועם קיסר קרלוס החמישי‬
‫והיו מבקשים להטות את לבם לאמונה ישראלית‪ ,‬אשר בשביל זה ר' שלמה מולכו נידון‬
‫לשריפה בעיר מנטובה בשנת רצ"ג"‪ 92.‬אולם לדברים אלו אין כל מקור נוסף המאשש אותם‬
‫ונראה כי מדובר בהשערות‪ ,‬בשמועות בלתי מבוססות או בספקולציות שנפוצו באיטליה‪93.‬‬
‫הסבר שונה לחלוטין בנוגע למטרה שלשמה ביקש מלכו להיפגש עם הקיסר מופיע‬
‫בשני מקורות שיש להם נגיעה ישירה הן למלכו עצמו הן לרייכסטאג ברגנסבורג‪ .‬יוסף‬
‫מרוסהיים‪ ,‬השתדלן הנודע של יהודי גרמניה במחצית הראשונה של המאה השש עשרה‪,‬‬

‫מספר בזכרונותיו משנת רצ"ב (‪ )1532‬כי באותה השנה‪94‬‬
‫הוצרכתי לחזור ולבא אל הקיסר יר"ה [ירום הודו] ביום הועד בעיר רעגיןשפורק‪ ...‬ובאותן‬
‫הימי[ם] בא האיש לועז גר צדק המכונ[ה] רבי שלמה מולקא נ"ע [נוחו עדן] בדעת חיצוניות‬
‫לעורר הקיסר באומרו שבא לקבוץ כל הי[ה]וד[ים] לצאת למלחמ[ה] נגד התגר‪ .‬וכשומעי מה‬
‫שעלת[ה] ברוחו כתבתי אגרת לפניו להזהירו שלא לעורר לב הקסר פן יאכלנו האש הגדולה‬

‫וסלקתי מן העיר רעגין שפורק כדי שלא יאמר הקיסר ידי אתו במלאכתו דעות חצוניות‪.‬‬

‫על פי מקור זה מלכו ביקש להציע לקיסר עזרה (“לקבוץ כל היהודים") במלחמתו באימפריה‬
‫העות'מאנית (“נגד התגר")‪ .‬עם זאת יוסף מרוסהיים מדגיש כי הוא לא נפגש באופן אישי‬

‫אבן יחיא‪ ,‬שלשלת הקבלה‪ ,‬עמ' קג‪-‬קד‪.‬‬ ‫‪9 0‬‬
‫הכהן‪ ,‬דברי הימים‪ ,‬דף צה ע"ב‪.‬‬ ‫‪9 1‬‬
‫גאנז‪ ,‬צמח דוד‪ ,‬עמ' ‪.138‬‬ ‫‪9 2‬‬
‫‪ 93‬‬
‫נראה כי ידיעותיו של יוסף הכהן בנוגע לפרשית מלכו בכלל באו מהחוגים המקורבים למלכו‬ ‫‪ 94‬‬
‫באיטליה (יוסף הכהן היה חתנו של ר' אברהם הכהן מבולוניה‪ ,‬שהיה מקורב לאליהו חלפן)‪ ,‬אולם‬
‫יוסף הכהן לא יכול היה לדעת מה התרחש בפגישה שנערכה בבווריה מאות קילומטרים מאיטליה‪.‬‬

‫פרנקל–גולדשמידט‪ ,‬יוסף מרוסהיים‪ ,‬עמ' ‪.296-295‬‬