Page 15 - ETMOL_38

‫שהצליחו להביא לכך שציוני רוסיה‬ ‫תמיכה בין הארצישראלי‬ ‫אחד״העם בקריאה למפנה‪ ,‬שלפיו אין‬ ‫‪J‬‬
‫יקבלו לפחות מבחינה עקרונית את‬ ‫לחתור עתה להרחבת העשייה החומרית‬
‫ושוב לעולם המעשה‪ :‬בשנת ‪1896‬‬ ‫בארץ‪ ,‬אלא להעמקת התודעה הרעיונית‬
‫תכניתו המדינית של הרצל‪.‬‬ ‫נוסדה החברה לשיווק יין המושבות‬ ‫ולהכשרת הלבבות‪ .‬למימוש יעדים אלה‬
‫הוא המשיך בסיוע חומרי למפעלים‬ ‫בארץ ישראל ״כרמל״‪ .‬המייסדת היתה‬ ‫קמה אז בראשותו של אחד־העם אגודת‬
‫שונים בארץ‪ ,‬וחרף היותו בקי בעסקים‬ ‫אגודת ״מנוחה ונחלה״ בווארשה‪,‬‬ ‫׳בני משה׳ שצמצמה מאד את מספר‬
‫לא בדק מעולם את כדאיות השקעותר‬ ‫שרוב חבריה השתייכו ל״בני משה״‪.‬‬ ‫חבריה‪ ,‬כי מצאה שרק יחידי״סגולה‬
‫בעניינים לאומיים‪ .‬שתי החשובות שבין‬ ‫כאשר מת אחד המנהלים ב‪ 1898-‬נכנס‬ ‫יוכלו למשימה הנכבדת‪ .‬בין המעטים‬
‫תרומותיו‪ :‬ב‪ 1899-‬הוחלט על הקמת‬ ‫גולדברג להנהלה תוך שהוא משקיע‬ ‫מאנשי וילנה שגילו עניין ב״בני משה״‬
‫הבנק הציוני ״אוצר התיישבות היהר‬ ‫בחברה מהונו ונמנה עם מייסדי כל‬ ‫ונמצאו ראויים להצטרף אליהם היה י׳׳ל‬
‫דים״ וחסר היה ההון היסודי הדרוש‬ ‫שלוחותיה )בין הייתר כרמל מזרחי(‪.‬‬
‫לאישורו‪ .‬גולדברג ועוד יהודי אחד‬ ‫גולדברג‪.‬‬
‫הילוו לקופה כל אחד שלושים‪-‬אלף‬ ‫י‪ .‬ל‪ .‬גולדברג‬ ‫שנה לאחר שהחובבים זכו להכרת‬
‫רובל וכך התאפשרה פתיחת הבנק‪ ,‬הוא‬ ‫הממשלה הרוסית )בשנת ‪ (1890‬והם‬
‫בנק אפ״ק‪ ,‬בנק‪-‬לאומי של היום‪.‬‬ ‫הוא חזה עתידות לא רק ליין הארצי­‬ ‫הפכו לחברה‪ ,‬נתמנה גולדברג כמורשה‬
‫ב‪ 1902-‬תרם לקרן‪-‬הקיימת כדי לרכוש‬ ‫שראלי אלא גם לפרי ההדר ובתורת‬ ‫שלה בווילנה והסביבה ואת התפקיד‬
‫‪ 200‬דונאם בחדרה ואדמה זו היוותה את‬ ‫התחלה ייסד בווילנה אגודה בשם ״פרי‬ ‫הזה מילא כל ימיו בעיר בפעילות רבה‪.‬‬
‫עץ הדר״‪ ,‬שימש כסוכנה הרשמי ועשה‬ ‫באותה שנה ביקר בארץ־ישראל בפעם‬
‫רכושה הקרקעי הראשון של הקרן‪.‬‬ ‫רבות להפצת אתרוגי ארץ‪-‬ישראל‬ ‫הראשונה )והוא ביקר בה שבע פעמים‬
‫לפני עלייתו לצמיתות בפעם השמינית(‪.‬‬
‫מלווה של הרצל‬ ‫באמצעותה‪.‬‬ ‫אותם ימים רבו רכישות הקרקע בארץ‬
‫אגודת ״בני משה״ נתבטלה בשנת‬ ‫ואגודת חובבים בווילנה קנתה בשיתוף‬
‫תוך כך התמנה ב‪ 1900-‬ל״מורשה״‬ ‫‪ ,1897‬שנה רבת משמעות בתולדות‬ ‫עם עוד שתי אגודות את אדמת חדרה‪.‬‬
‫ההסתדרות הציונית בגליל וילנה והפך‬ ‫התנועה הלאומית‪ ,‬שנת הקונגרס הציד‬ ‫גולדברג נמנה עם הקונים ברכשו‬
‫סניף זה לאחד הפעילים ביותר‪ .‬שילד‬ ‫ני הראשון‪ .‬לגבי ציוני רוסיה היתה זו‬
‫מים על עמלו מצא כאשר ביקר הרצל‬ ‫גם שנה רבת לבטים‪ .‬הם לא גרסו את‬ ‫במושבה ‪ 200‬דונאם‪.‬‬
‫בווילנה ב‪ 1903-‬והוא ליווהו בכל אשר‬ ‫הגישה המדינית של הציונות‪ ,‬שלפיה‬ ‫אך כל כמה שהיה גולדברג איש‬
‫הלך‪ .‬לא פעם הסתכן גם במעשיו הציונ­‬ ‫אין לעשות בארץ מאומה עד שלא תושג‬ ‫המעשה נמשך בחזקה לעניינים שברוח‪,‬‬
‫יים שהשלטונות הרוסיים הביטו עליהם‬ ‫המטרה המדינית גלוי לעין השמש‪.‬‬ ‫פורמאלית היה חובב דעת עד מאד ומר*‬
‫חובבי‪-‬ציון טענו מצידם‪ ,‬שבהעדר‬ ‫בה לקרוא בכמה לשונות ועברית בתו­‬
‫בעין רעה וגם אסרוהו פעם‪.‬‬ ‫העבודה המעשית בארץ‪-‬ישראל ניטל‬ ‫כן‪ .‬מיודעיו מתארים אותו קורא בכל‬
‫גולדברג נמנה עם חובבי‪-‬ציון שיזמו‬ ‫מן הציונות הבסיס שלה‪ .‬עם זאת חשו‬ ‫עת‪ :‬בהליכה‪ ,‬בשעת צפייה‪ ,‬בשעת‬
‫ב‪ 1902-‬את הקמתה של חברת ״גאולה״‬ ‫הכל‪ ,‬כי לתנועה החדשה צפוי עתיד‬ ‫נסיעה‪ .‬הוא גם עקב בהתמדה אחרי‬
‫לרכישת קרקעות בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬התמ­‬ ‫נכבד‪ ,‬שלא היה עוד כמוהו לתנופה‬ ‫העתונות והיה ממהר לרכוש כל ספר‬
‫נה לאחד ממנהליה ונתן כמובן מכספו‬ ‫ולהיקף בתחום הלאומי‪ .‬גם גולדברג‬ ‫עברי חדש שהופיע‪ .‬בינתיים כבר‬
‫לפעולותיה‪ .‬לאחר גל הפרעות ברוסיה‬ ‫התלבט זמן מה‪ ,‬אך עד מהרה התמזגו‬ ‫נעשה מנהל בית״המסחר הגדול וכבר‬
‫בשנת ‪ 1905‬התייעצו בקייטנה שלו‬ ‫בקרבו שתי המגמות‪ ,‬כלומר מצא מקום‬ ‫החל להצטבר אצלו הון לא מועט והוא‬
‫שמחוץ לעיר‪ ,‬כיצד להתארגן להגנה‬ ‫לעבודה המעשית בצד היומרות המדינ­‬ ‫השקיע סכום כסף בהוצאת הספרים‬
‫יות‪ ,‬ומאז שנשלח מווילנה כציר לקונ­‬ ‫׳אחיאסף׳‪ ,‬שמקימיה היו חברי ״בני‬
‫עצמית ואף התאמנו שם לצורך זה‪.‬‬ ‫גרס הציוני הראשון‪ ,‬שרת את התנועה‬ ‫משה״‪ ,‬מאחר שמגמתה‪ ,‬לפרסם בעברית‬
‫במרוצת הזמן גמלה בו החלטה‬ ‫בנאמנות רבה‪ .‬הוא היה אחד מהנציגים‬ ‫״חומר יהודי״לאומי״ תאמה את מטרת‬
‫להשתקע בארץ‪-‬ישראל‪ .‬בשנת ‪,1908‬‬ ‫האגודה‪ .‬במרוצת הזמן תמך גולדברג‬
‫באחד מביקוריו בארץ‪ ,‬רכש בהרטוב‬ ‫גם בבטאונים יהודיים בעברית‪ ,‬יידיש‬
‫‪ 1,500‬דונאם והקים שם משק חקלאי‬
‫לתפארת‪ .‬ראויה לציון העובדה‪ ,‬שהוא‬ ‫ורוסית‪.‬‬
‫לא בחר לו מושבה מפותחת ומבוססת‬ ‫גולדברג עסק בתרבות עברית ואש­‬
‫לשבת בה‪ ,‬אלא ישוב נידח ועני‪ ,‬בהנחה‬ ‫תו תרמה את תרומתה לחינוך העברי‪.‬‬
‫כי משק כשלו עשוי לתרום רבות לקי­‬ ‫בווילנה ובסביבה היתה קיימת מאז‬
‫שנת ‪ 1893‬רשת של בתי‪-‬ספר לנערות‬
‫דום המושבה‪ ,‬כפי שאומנם קרה‪.‬‬ ‫מבני העניים בשם ״יהודיה״‪ .‬החל‬
‫בביקור אחד שלו‪ ,‬ב‪ ,1914-‬שם‬ ‫משנת ‪ 1896‬קיבלה רחל גולדברג לידה‬
‫גולדברג את עינו ב‪ 155-‬דונם אדמה‬ ‫את הנהלתה של רשת זו ותרמה למענה‬
‫שעמדה למכירה על הר‪-‬הצופים בירוש­‬ ‫בעשייה ובכסף והקפידה על כך ששפת‬
‫לים‪ .‬אז לא נתאפשרה רכישת החלקה‪,‬‬ ‫הדיבור והלימוד בבתי הספר תהיה‬
‫אך מאוחר יותר קמה לנחלה לגולדברג‬ ‫עברית‪ .‬בתפקיד זה שימשה תשע‪-‬‬
‫במחיר ‪ 7,500‬לי״ש והוא תרם אותה‬ ‫עשרה שנה ועזבה אותו רק כאשר בוט­‬
‫לקרן‪-‬הקיימת למען הקמתה של‬ ‫לה הרשת במלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬עם‬ ‫גם גולדברג עצמו תרם מכספו מילגות‬
‫תום מלחמת העולם הראשונה עלה‬ ‫לתלמידים בבתי‪-‬הספר העבריים בארץ‪,‬‬
‫לארץ וב‪ 1920-‬הביא אליו את בני‬ ‫לתלמידי הגימנסיה ׳הרצליה׳‪ ,‬הסמינר‬
‫ביתו‪ .‬המשפחה קבעה את מושבה‬ ‫למורים ומימן את משרתו של מנהל‬
‫בתל‪-‬אביב ולא בהרטוב‪ ,‬כי התברר‬ ‫הספריה הלאומית בירושלים שראה בה‬
‫שכאנשים בשנות‪-‬העמידה לא היו הוא‬ ‫יסוד‪-‬מוסד לחינוך בארץ‪ .‬אגב‪ ,‬בביתו‬
‫ואשתו מסוגלים להתחיל בחיי כפר‪.‬‬ ‫של גולדברג‪ ,‬עוד בחוץ לארץ‪ ,‬היתה‬
‫אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬שיקם גולדברג את חוותו‬
‫שנהרסה במלחמה‪ ,‬היה מבקר בה עם‬ ‫לשון הדיבור עברית‪.‬‬
‫בני ביתו ועם אנשי‪-‬רוח שהיו משכימים‬

‫‪15‬‬