Page 16 - ETMOL_38

‫דון דייגו נהיה סניור אברהם‬ ‫לפתחו ונהנה מתוצרתה‪ .‬הוא גם נטע‬
‫יער סמוך לחווה‪.‬‬
‫מאת ברוך מבורך‬
‫רוכש עתון‬
‫דתית‪ ,‬היתה לכך גם סיבה מעשית‪:‬‬ ‫במחצית השניה של המאה ה‪16-‬‬
‫דאגה לאינטרסים הכספיים והמסחר­‬ ‫חי בפורטוגל זוג אצילים‪ ,‬מצאצאי‬ ‫בארץ הקיפה פעילותו הנדבנית של‬
‫יים של האצולה והבורגנות בצפון‬ ‫אנוסי ספרד‪ ,‬שהתיישבו בארץ זו‪.‬‬ ‫גולדברג את כל שטחי החיים‪ :‬חקלאות‬
‫הקיסרות‪ ,‬שעמדה בקשרים ענפים‬ ‫האשה היתה אחת משושבינות המל­‬ ‫תעשיה‪ ,‬חינוך ותרבות‪ .‬בתחילה קנה‬
‫עם מרכזי הבנקאות והסחר באירופה‬ ‫כה‪ .‬בנם השני‪ ,‬דון דייגו טישירה‬ ‫מאת הממשל הצבאי האנגלי‪ ,‬לפי הצעת‬
‫די־סאמפאיו‪ ,‬נולד בשנת ‪.1581‬‬ ‫ההנהלה הציונית‪ ,‬את השבועון העברי‬
‫והמזרח‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1643‬עזב דון דייגו את‬ ‫״חדשות מהארץ״ וביולי ‪ 1919‬החל‬
‫אברהם דייגו עסק בהלוואות‬ ‫פורטוגל ועבר לגור באנטוורפן‪ .‬שם‬ ‫לפרסם את היומון ׳חדשות הארץ׳ הוא‬
‫לאנשי האצולה‪ ,‬באמצעות אצולת‬ ‫שימש בתפקיד קונסול ונציג‬ ‫עתון ׳הארץ׳ הקיים עד היום הזה‪ .‬הוא‬
‫ההון בהמבורג‪ .‬יסד בנק בינלאומי‬ ‫התשלומים של ממשלת ספרד‪.‬‬ ‫נרתם לשקם את ועד הלשון שהידרדר‬
‫בהמבורג שנשא את השם ‪ -‬בנק‬ ‫אשתו הראשונה נפטרה בעיר זו ודון‬ ‫אחרי מותו של בן־יהודה‪ .‬נעשה חבר‬
‫דייגו נשא לאשה את אנה ד׳אנדרא‪-‬‬ ‫בחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקר‬
‫טישירה דה מאטום‪.‬‬ ‫דה שהיתה מצאצאיו של תומאס‬ ‫תיה ותרם להנהלת החפירות בהר־‬
‫רודריגז דא‪-‬ויגא‪ .‬דא־ויגא היה‬ ‫נפוליון‪ ,‬שנמצא בתחום הקרקעות‬
‫תקרה לכנסןה‬ ‫רופא מפורסם ופרופיסור לרפואה‬ ‫שקנה‪ .‬עוד ברוסיה סייעה משפחת‬
‫באוניברסיטה‪ .‬הוא בחר במקצוע‬ ‫גולדברג ל׳׳הבימה״ ועתה‪ ,‬בארץ‪,‬‬
‫לאחר שחזר ליהדות‪ ,‬דבק דייגר‬ ‫הרפואה מסיבה שהיתה אותה שעה‬ ‫העמידה המשפחה‪ ,‬ביוזמת רחל גולד­‬
‫אברהם בלהיטות רבה בדתו היהר‬ ‫אופיינית לבני האנוסים‪ :‬עיסוקם‬ ‫ברג‪ ,‬לרשות השחקן מנחם גנסין‬
‫דית ופעל רבות בציבור ובחברה‬ ‫במקצוע זה לא מנעם מלשמור שבת‪.‬‬ ‫ו׳׳התיאטרון הארצישראלי״ )התא׳׳ס‬
‫היהודיים‪ ,‬אולם הוא תרם ביד רחבה‬ ‫הוא הוריש תחושת השתייכות חזקה‬ ‫שיסד‪ ,‬מגרש בשדרות רוטשילד ותרמה‬
‫גם למוסדות דת וצדקה נוצריים‪.‬‬ ‫לבניו התיאטרון שבסוף ‪ 1926‬התחילו‬
‫אחת מתרומותיו הגדולות היתה‬ ‫זו ליהדות לבתו אנה‪.‬‬ ‫לבנותו)לימים הפך לקולנוע ״שדרות״‬
‫לבניין תיקרת נחושת לכנסיית סט‪.‬‬ ‫תחושה זו דחפתה לשכנע את‬ ‫ולאחרונה נהרס(‪ .‬ב״‪ 1933‬הוציא‬
‫מיכאל בהמבורג‪ .‬אברהם דייגו‬ ‫בעלה דון דייגו שיעזבו את אנטד‬ ‫על חשבונו את כל כתבי ביאליק ומסר‬
‫די‪-‬לה‪-‬טישירה התנהג וחי ברמה‬ ‫ורפן ויעבירו מגוריהם לעיר המבד‬ ‫לסופר במתנה‪ 3000‬עותקיםמן המהדורה‪.‬‬
‫היאה לנסיכים‪ ,‬נוסע היה בכרכרה‬ ‫רג‪ ,‬בה היתה קהילה יהודית גדולה‪.‬‬ ‫מפעליו הכלכליים־ציוניים היו רבים‪:‬‬
‫מפוארת רתומה לארבעה סוסים‪,‬‬ ‫בהמבורג נימול דון דייגו ומל את‬ ‫הוא רכש אדמות כדי להגדיל את שטחה‬
‫כשהוא מוקף משרתים לבושי מדי‬ ‫שני בניו‪ .‬הוא ואשתו נטלו את‬ ‫של תל־אביב‪ ,‬השתתף ברכישת אדמות‬
‫השמות ‪ -‬אברהם ושרה‪ .‬התגיירו­‬ ‫החולה ב״‪ . 1933‬היה בין מייסדי בית‪-‬‬
‫שרד מפוארים‪.‬‬ ‫תם של שני בני האצולה הגבוהה‬ ‫החרושת ׳סיליקט׳‪ ,‬שסיפק לבנים‬
‫החל משנת ‪ ,1654‬היתה מבקרת‬ ‫עוררה רעש רב באירופה כולה‪,‬‬ ‫לבנייני תל״אביב ונתן ידו לבית‪-‬‬
‫בביתו כריסטינה מלכת שוודיה‪ .‬היא‬ ‫בייחוד בחוגים הקתוליים בספרד‬ ‫החרושת ׳נשר׳ לייצור מלט‪ .‬על שטחים‬
‫מינתה אותו כנציגה הפיננסי‬ ‫ובקיסרות הבסבורג‪ .‬הקיסרות‬ ‫נרחבים שרכש בסביבות רמת־גן נטע‬
‫והדיפלומאטי של ממשלת שוודיה‬ ‫ביקשה מסינאט העיר המבורג לע­‬ ‫פרדס גדול שהתנהל על טהרת העבודה‬
‫בהמבורג‪ .‬בתפקיד זה קיים קשרים‬ ‫צור את טישירה‪ ,‬להעמידו לדין‬ ‫העברית ושהונהגו בו שכלולים רבים‪,‬‬
‫עם אנשי כספים במקומות באמש­‬
‫טרדם‪ ,‬אנטוורפן‪ ,‬האג‪ ,‬וונציר״‬ ‫ולהחרים רכושו‪.‬‬ ‫בין הייתר ‪ -‬בית״אריזה חדיש‪.‬‬
‫ליוורנו‪ ,‬גנואה‪ .‬עושי דברו היו‬ ‫הסינאט החליט לדחות את בקשת‬ ‫מכל האמור עלול להתקבל הרושם‬
‫הקיסרות‪ .‬הסיבה המוצהרת היתה‬ ‫שגולדברג ראה בכסף את חזות הכל‬
‫בעיקר יהודי חצר אשכנזיים‪.‬‬ ‫‪ -‬התנגדות עקרונית לקנאות‬ ‫ולא היא‪ .‬יומניו והתנהגותו מעידים על‬
‫סניור אברהם‪ ,‬כפי שכונה‪ ,‬מת‬ ‫יחם רגשי חם הן ליהדות הן לציונות‬
‫ובעיקר לארץ־ישראל‪ .‬הוא חיבר בסתר‬
‫שבע ימים ‪ -‬בן ‪.85‬‬ ‫שיר פאטריוטי ובו השורות‪ :‬״אויר‬
‫ארצך חיי נפש ‪ /‬יעיר בי הגיון ‪ /‬מחזות‬
‫נועם מחזות קודש ‪ /‬אראה בחזיון״‪.‬‬
‫בחגיגת הבר־מצווה של בנו ברכו‬
‫״שיהיה הגון לעמו ולא אך כבן ציון כי‬
‫אם בונה ציון״‪ .‬כאשר שכל את בנו זה‬
‫במאורעות תרפ׳׳ט אמר‪ ,‬כי ״כל זמן‬
‫שנמצאים בישראל אנשים המחרפים את‬
‫נפשם למות על קדושת השם אין למוות‬

‫שליטה על ישראל״‪.‬‬
‫סמוך למותו בשנת ‪ 1935‬בגיל שב­‬
‫עים‪ ,‬ציווה את מחצית הונו לעניינ תר­‬
‫בות ורוח ב׳׳קרן יצחק ליב ורחל גולד­‬
‫ברג״‪ .‬בכסף זה נקנו‪ ,‬לפי הוראותיו‪,‬‬
‫על‪-‬ידי קרן‪-‬קיימת שטחי קרקע חדשים‬
‫ומכספיה נהנים עד היום מפעלי תרבות‬

‫שונים‪.‬‬

‫‪16‬‬