Page 62 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 62

‫‪  60‬פרק שני‬

‫וסביבתו הספרותית והמחקרית תרמו תרומה נכבדה ליצירתה של תודעת עבר‬
                           ‫לאומית מדעית וליצירתה של ההיסטוריוגרפיה הציונית‪.‬‬

‫ִהנחתי שכל היסטוריוגרפיה מונעת מן הדחף הפשוט להבין את העבר בקווים‬
‫בסיסיים באמצעות מודל כוללני מופשט‪ ,‬או כפי שאפשר לכנות זאת מטא‪-‬‬
‫היסטוריה‪ .‬הדגם ההתפתחותי של ההיסטוריה היהודית שעיצבו אחד העם והוגים‬
‫ציונים תרבותיים אחרים לא נועד לצורכי מחקר טהורים אלא לעיצוב העתיד‬
‫הלאומי‪ .‬ההיסטוריה היהודית הייתה עבור ההגות הציונית כלי חיוני להבנת‬
‫בעיות ההווה ולבניית העתיד היהודי‪ .‬לאחד העם הייתה תרומה ייחודית לעיצובו‬
‫של הדגם ההתפתחותי האורגני שההיסטוריונים הציונים בדור הראשון אימצוהו‬

                                                                     ‫בקווים כלליים‪.‬‬
‫היסטוריונים מובילים כיצחק בער ובן ציון דינור ורבים מבין המלומדים‬
‫הירושלמים מקימי האוניברסיטה העברית הזדהו מאוד עם הגישה ההתפתחותית‬
‫ועם הניסיון להבין 'מבפנים' את ההיסטוריה היהודית‪ .‬יצחק בער (‪)1980–1888‬‬
‫הבהיר שתפקידה של ההיסטוריוגרפיה היהודית המודרנית אינו להישען על הדגם‬
‫הדוגמטי הדתי מחד גיסא ולא על הדגם הליברלי המשתלב מאידך גיסא‪ ,‬אלא‬
‫לנסות ולהבין את ההיסטוריה היהודית מתוך עצמה‪' ,‬מבפנים'‪' :‬אין אנו אוחזים‬
‫בקנה‪-‬מדה הלקוח מן החוץ‪ ,‬לא מן השמים‪ ,‬לא מן התיאולוגיה האורתודוקסית או‬
‫הליברלית‪ ,‬לא מעמים זרים ולא משרירות לבנו המודרנית‪ ,‬אלא מתודעת הדורות‬

                                                           ‫השונים של עמנו עצמו'‪7.‬‬
‫בער נקט גם גישה אורגנית ביחס לעבר היהודי‪ .‬בכותבו על ההיסטוריה‬
‫היהודית בספרד הנוצרית הוא הצהיר שמטרתו הייתה לחשוף פרק אחד בתולדות‬
‫התפתחותו האורגנית של העם היהודי‪' :‬תולדות עם ישראל‪ ,‬מתחילתן ועד ימינו‪,‬‬
‫קשורות קשר אורגני‪ ,‬וכל פרשה ופרשה לעצמה עשויה ללמד על טיבו ועל‬
‫התפתחותו של אותו הכוח ההיסטורי המיוחד במינו‪ ,‬שהכל מודים בגדולת ראשיתו‬
‫ותוהים על פשר עתידו'‪ 8.‬מונחיו אלה של בער קרובים מאוד לעולם המושגים של‬

                                                     ‫אחד העם ביחסו לעבר היהודי‪.‬‬
‫מטרתו של הדגם ההתפתחותי של ההיסטוריה היהודית שעיצבו אחד העם‬
‫ואנשי הזרם התרבותי בציונות הייתה לחקור את העבר לא רק לשם המדע‪,‬‬
‫באופן ניטרלי‪ ,‬אלא גם לשם ההווה והעתיד היהודיים‪ .‬כמוהו גם ההגות הציונית‬
‫המוקדמת בכללה ראתה בעבר היהודי מקור לא אכזב למתן תשובות לבעיות‬

                              ‫ההווה של היהודים ולתכנון נבון של חיי העם בעתיד‪.‬‬

                                                               ‫בער‪ ,‬מחקרים ומסות‪ ,‬עמ' ‪.20‬‬  ‫	‪7‬‬
‫הנ"ל‪ ,‬תולדות היהודים‪ ,‬עמ' ‪( 2‬ההדגשה שלי)‪ .‬ראו גם את המונחים שבהם השתמשו‬                    ‫	‪8‬‬
‫ההיסטוריונים בער ודינור בהתייחסותם לשאלת רציפותו ההיסטורית של העם היהודי‪:‬‬

                                                          ‫קונפורטי‪ ,‬זמן עבר‪ ,‬עמ' ‪.172–167‬‬
   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67