Page 57 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 57
המאבק לעיצוב תודעת עבר לאומית 55
'לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוח' שחתמה את מאמרו 'לא זה הדרך' ,מעידים
על מקומו המרכזי של סמולנסקין בהגות הלאומית הרוחנית .גישתו הלאומית
התרבותית של סמולנסקין הטרימה את עמדתו של אחד העם ,מנהיגה של הציונות
הרוחנית.
גם כתב העת 'השחר' יצר תקדים מכונן לכתב העת 'השלוח' שערך אחד העם
בשלהי שנות התשעים של המאה התשע עשרה .אחד העם אומנם ניסה ליצור
הבחנה ברורה בין שני כתבי העת הללו ,כיוון ש'השחר' נראה בעיניו עיתון המוני,
חסר כל סגנון 'אירופי' ורצוף דברי הבל .אולם ההבחנה ביניהם אינה כה חדה
כפי שניסה אחד העם לטעון .בעיני רפובליקת הספרות העברית בת הזמן ,בימי
'חיבת ציון' ,נראה בבירור הקשר בין 'השחר' ל'השלוח' ,אשר שאפו שניהם ,כל
אחד בדרכו ,בסגנונו ובהקשר ההיסטורי שבו פעל ,ליצור חלופה למדעי היהדות
בגרמניה וגרסה לאומית של מדעי היהדות בשפה העברית83.
סיכום
בשליש האחרון של המאה התשע עשרה ,בראשית צמיחתה של הלאומיות
היהודית ,סורטטו בפעם הראשונה קווי היסוד וההנחות המקדימות של היחס
הלאומי אל העבר היהודי .פרץ סמולנסקין ועיתונו 'השחר' אפשרו את צמיחתן
ואת ביסוסן של הנחות היסוד ההיסטוריוגרפיות הללו לחקר העבר היהודי מנקודת
מבט לאומית מודרנית .סמולנסקין מרד בהשכלה כפי שזו התפתחה בגרמניה
בשלהי המאה השמונה עשרה .למרות גישתו הבוטה והישירה המרד שלו בהשכלה
לא היה מוחלט .הוא אומנם קיבל את עקרונות המדע אשר היו בסיס גם להשכלת
ברלין אולם דחה בתוקף את סדר היום ואת המטרות של חוקרי 'מדעי היהדות'
בגרמניה בדורו .הם נראו בעיניו כמי שהתירו את קשר האחווה היהודי כיוון
שחדלו להשתמש בעברית בחקר העבר היהודי .כמו כן הם דחו את תקוות הגאולה
הלאומית היהודית .ביקורת זו הפנה סמולנסקין בעיקר כלפי אברהם גייגר ותנועת
הרפורמה.
סמולנסקין ,כמו אחד העם וכמו חיים נחמן ביאליק אחריו ,שאף למצוא את
הדרך האמצעית בין תמונת העבר הדתית האורתודוקסית לבין עמדתם ה'ניטרלית'
המדעית של 'מדעי היהדות' .מטרתו הייתה לעודד את חקר העבר היהודי ולחשוף
בכלים מדעיים את 'רוח האומה' ,כדי שתהיה כלי שימושי למען העם היהודי
בהווה .בעיניו חקר העבר לא נועד להנציח את התרבות היהודית בעבר אלא לסייע
להתמודדות עם שאלות ההווה ולתכנן את העתיד היהודי הלאומי .גישה זו ,אשר
החלה להינקט בשלהי שנות השישים של המאה התשע עשרה ,עדיין הייתה רחוקה
8 3על הדמיון והשוני בין שני כתבי העת הללו הרחיב עטיה במחקרו על 'השלוח' .ראו עטיה,
השלוח.
