Page 54 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 54
52פרק ראשון
סמולנסקין ,גם ליליינבלום עצמו השתמש במונחים 'רוחניים' כאשר התייחס אל
העם היהודי .מונחים כמו' :רוח הלאום' ו'המאור שבתורה' שבו והופיעו בהגותו
בשנות השמונים והתשעים 73.הדברים בולטים במיוחד במאמרו 'מה הלאומיות
דורשת?' ( )1890שהופיע בקובץ 'כֶורת' בעריכתו של אחד העם:
בימים האחרונים נתעוררה בקצוות עמנו איזה תנועה לאומית ,ועמה —
גם ההתאמצות לחזק את הרוח הלאומי .מובן כי שמירת רוח הלאומי
אי אפשר מבלי להיות נאמן להרוח ההוא ואם נאבה לחדש בנו את רוח
לאומנו עלינו לדעת תחלה את הליכות הרוח ההוא ולהתנהג על פי הן]...[ .
רוח עמנו בטהרתו שמור אצלנו בכתבי הקודש וגם במשנה ואגדה ,ביחוד
בדברי קדמונינו שנאמרו עד תגבורת ההעללניזמוס ,ובואם בעול הרומיים
וההורדוסים [ ]...מעל הספרים ההם נדרוש את אשר לנו לעשות אם נאבה
לחדש את רוח לאומנו בקרבנו .ביחוד חייבים לעשות כן החלוצים שבנו,
אשר הלכו לפנינו לעבוד את אדמת הקודש ]...[ .חייבים לקומם מה שנהרס
ולבנות מה שנקרא בשם ישראל ולחנך לנו גם דור ישראל ברוחו הלאומי,
ועלינו לגלות את המאור שבתורה וברוח לאומנו ולהאיר בו הדרך להם
ולנו74.
דברים אלה ,אשר באו לגשר על המחלוקת בין הרבנים למשכילים בציונות,
מלמדים על הדרך האינטלקטואלית הארוכה שעשה ליליינבלום מסוף שנות
השישים של המאה התשע עשרה ,כשנאבק למען התיקונים בדת ,ועד להיותו
מנהיג ב'חיבת ציון'.
הבה נשוב עתה לדיון בהתפתחות השקפתו הלאומית של סמולנסקין בשנות
השמונים של המאה התשע עשרה .העמדה התרבותית שפיתח ב'השחר' הציבה
חלופה למדעי היהדות בגרמניה .ההיסטוריה היהודית לשיטתו נועדה לשרת
את צרכיו של העם היהודי בהווה ולבסס את הלאומיות היהודית במונחים
תרבותיים ורוחניים בדומה להגדרת הלאום שקבע ארנסט רנאן ב' :1882-לאום
הוא נשמה ,הוא עיקרון רוחני .שני דברים ,שהם למעשה אחד ,מרכיבים נשמה
ליליינבלום ואחד העם .קלוזנר העיד שוויכוחים אלה נוהלו בדרך עניינית ובלי שנוצר קרע 7 3
בין האישים .שיתוף הפעולה ניכר גם מפרסומיו של ליליינבלום הן ב'השחר' הן ב'השלוח' 74
ואף בקבצים ספרותיים אחרים שערך אחד העם .למרות העמדות השונות היה גם הרבה מן
המשותף לאישים אלה ,הראויים להיכלל תחת המטרייה הכוללת של הזרם האתני התרבותי
בציונות.
למשל ראו ביקורתו של ליליינבלום על ספרו ההיסטורי של זאב יעבץ ,ספר תולדות
ישראל ,חלק א ,פורסם בהשלוח א (תרנ"ז) ,עמ' .371–364 ,177–167בצד הביקורת על
ההיסטוריוגרפיה האורתודוקסית של יעבץ הוא משבח במילים חמות את רוחו של הספר,
המלמדת שבעיניו מייצג יעבץ את 'המאור שבתורה'.
ליליינבלום ,מה הלאומיות.
