Page 51 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 51

‫המאבק לעיצוב תודעת עבר לאומית  ‪49‬‬

‫על סף הקמתה של 'חיבת ציון'‪ ,‬הוא מלמד על ההבחנות בין העמדות העקרוניות‬
‫הללו‪ ,‬אשר המשיכו להתקיים גם בימי התנועה הציונית‪ .‬בן‪-‬יהודה הטיל ספק‬
‫רב ביכולתם של מדעי היהדות להיות נקודת התחלה לתחייה לאומית‪ .‬במקום‬
‫זאת טען שרק קיום לאומי מודרני — 'עם ככל העמים' — יאפשר תחייה לאומית‬
‫אמיתית‪ .‬לעומתו סמולנסקין‪ ,‬בעל הגישה ההתפתחותית‪ ,‬ראה ביהודים אומה גם‬
‫בגלות ולפיכך שאף לחזק את הממד הרוחני בעם היהודי קודם לתחייה המדינית‪.‬‬
‫המחלוקת העקרונית הזו בין ה'תלמיד' לבין רבו‪ ,‬בין בן‪-‬יהודה לסמולנסקין‪ ,‬למרות‬
‫ראשוניותה ואף שפרצה בטרם יצאו לאוויר העולם תנועת 'חיבת ציון' והציונות‬
‫הפוליטית‪ ,‬משקפת לדעתי הבחנה עקרונית רבת עוצמה בין שתי תפיסות בתנועה‬
‫הציונית‪ :‬הציונות הרוחנית והציונות המדינית‪ .‬אותן עמדות המקופלות בוויכוח‬
‫בין בן‪-‬יהודה לסמולנסקין עתידות להופיע מאוחר יותר אצל 'הרוחניים' ואצל‬
‫'המדיניים' בציונות ולהגדיר את ההבדלים ביניהם‪ ,‬למשל בין חזונו של הרצל ובין‬
‫גישתו של אחד העם‪ ,‬שגישותיהם האוטופיסטיות עתידות להניח פרדיגמות שונות‬

                                                         ‫להגשמתו של החזון הציוני‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬טען סמולנסקין‪ ,‬ארץ‪-‬ישראל אינה הסיבה לקיומו הלאומי הנצחי‬
‫של העם היהודי‪ .‬המקור לקיומו של העם היהודי הוא רוחני — 'התורה' — שהיא‬
‫'רוח האומה'‪' :‬והמקור אשר ממנו שאבנו מים חיים לנו לא ארצנו היא כי אם‬
‫תורתנו‪ ,‬היא הלכה אתנו זה אלפי שנים ועל כן אם נחפוץ להפיח חיים חדשים‬
‫בלבב עמנו אשר כנוטה למות יראה בעינינו אז עלינו להשיב לו את החיים אשר‬
‫גזלו ממנו‪ ,‬והיא התורה אשר נדחתה בזרוע רמה מפני ההשכלה'‪ 65.‬יש לתת את‬
‫הדעת לכך שהשימוש של סמולנסקין במונח 'תורה' כאן הוא תרבותי ורוחני ולא‬
‫רק דתי‪-‬הלכתי‪ .‬עמדה זו דומה להפליא לעמדתם של אחד העם ושל ממשיכו‬
‫ביאליק‪ .‬דהיינו סמולנסקין‪ ,‬כמו ההוגים של הציונית התרבותית בעקבותיו‪ ,‬ראה‬
‫במושג 'תורה' יסוד רוחני המאחד את העם כולו‪ .‬ה'תורה' מבטאת את 'רוח העם'‬
‫בכללו‪ ,‬כתרבות‪ ,‬ולכן מושג זה רחב יותר מן הרכיב הדתי שבתוכו‪ .‬היסוד הדתי‬
‫אומנם חשוב אבל אין הוא אלא חלק מן הסכום התרבותי הכולל של העם היהודי‬

                                                            ‫בהתפתחותו ההיסטורית‪.‬‬
‫נוסף על כך מן הוויכוח התברר שסמולנסקין לא התנגד ליישוב הארץ אלא‬
‫דרש להקדים מעשה רוחני לפעילות המעשית‪ .‬לשיטתו יש לגשר תחילה על הפער‬
‫בין ה'משכילים' לבין ה'יראים'‪ ,‬שאלה ואלה מתנגדים‪ ,‬כל סיעה בדרכה‪ ,‬לרעיון‬
‫הלאומי היהודי‪ ,‬ולהשיב את האמונה שהיהודים הם 'עם' ולא קבוצה דתית בלבד‪.‬‬
‫רק כאשר תלך ותתחזק האחווה הלאומית היהודית והשפה העברית תהא שגורה‪,‬‬
‫אפשר יהיה לדעת סמולנסקין להשיב גם את הארץ במובנה המדיני‪ .‬תשובתו‬
‫מלמדת עד כמה גישתו הלאומית קרובה ולמעשה כמעט זהה לעמדה הרוחנית‬
‫שביטא אחד העם כמה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשלהי שנות השמונים‪ .‬בדברים‬

                                                                                ‫‪ 	65‬שם‪ ,‬עמ' ‪.248‬‬
   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56