Page 56 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 56
54פרק ראשון
עבר ותחייתה לא למצבות מתות אשים דברתי ,כי אם להפך' 77.ועוד' :מעשה אלה
שיאמרו להקים מצבות היא כמעשה החותרים בחושך בתים וישליכו נתח בשר
להכלבים העומדים על המשמר לבל ינבחו ויתנום לשבור דלתיים ובריח' 78.בניגוד
לגישה זו קרא סמולנסקין לתחייתו התרבותית של העם באמצעות חקר העבר
היהודי מנקודת מבט לאומית' :אתם אשר בכם לב ורוח לחוש רגשי חיים וכבוד,
הבו התעוררו תנו ידכם איש לרעהו וקומו לחיים לבל נחייה כמת אשר לא הייתה
לו קבורה'79.
למקרא הדברים הללו קשה שלא להיזכר בדבריו של גרשם שלום במאמרו
מעורר המחלוקת 'מתוך הרהורים על חכמת ישראל' ( ,)1944שבו טען כלפי מדעי
היהדות בגרמניה ש'הכרתם ההיסטורית לא התירה לבעליה את השימוש החיובי
הגלום בשיטתם ,והמדע הרומנטי ושיטותיו מופיעים אצלם כטקס מבהיל של
קבורה' 80.החלופה הלאומית למדעי היהדות אשר החלה בפועלו של סמולנסקין
דימתה את כל מפעל 'מדעי היהדות' בגרמניה לפעולה למען הזיכרון והעבר
בלבד ,או אף חמור מכך ,לטקס קבורה של התרבות היהודית .תפיסת זו של 'מדעי
היהדות' בגרמניה נעשתה מקובלת בקרב מלומדים ציונים רבים אף שחלקם היו
חניכיה המובהקים של ההשכלה הגרמנית.
כך למשל עולה מדבריו של הרב הציוני המשכיל הגליצאי יהושע (אוזיאס)
טהון ( .)Thon, 1870-1936במאמר שפרסם בכתב העת הציוני Juedicher
Almanachב' :1903-הבעיה של מדעי היהדות' ,הוא תיאר את מפעלם של מדעי
היהדות בגרמניה כטקס של קבורה ואת חוקריה כחופרי קברים .הוא קבע שאפילו
בספר ההיסטוריה של היינריך גרץ — האיש בעל 'הדם החם' הנחשב ללאומי ביותר
בקרב אנשי מדעי היהדות — יש בכל אחד עשר הכרכים של ספרו אווירה של טקס
קבורה ,תחושה של מוות ועצמות מתים הממלאות כל פינה בין דפי הספר81.
גישתו התרבותית הרוחנית של סמולנסקין שהתגבשה בשנות השבעים של
המאה התשע עשרה הייתה חלק מובהק מן הזרם התרבותי בלאומיות היהודית.
דברי הסיום למאמרו 'שאלת היהודים' מעידים עד כמה הטרימה גישתו את
הציונות הרוחנית' :אל יאמר איש כי המלאכה מרובה ואל יפחד איש מפני הדרך
הרחוקה ,כי רק אם נחל אז נעשה ואם נעשה נוכל .לא בחרב ולא בחנית כי אם ברוח
יש לאל ידנו להביא תשועה נאמנה תשועת עולם להעם הזעום זה אלפים שנה'82.
הדברים הללו ,הדומים עד כדי זהות לאמרתו המפורסמת של אחד העם מ:1889-
שם ,עמ' ( 92ההדגשה שלי). 77
שם. 78
79
שם ,עמ' ( 93–92ההדגשות שלי). 8 0
שלום' ,מתוך הרהורים על חכמת ישראל' ,הנ"ל ,דברים בגו ,א ,עמ' ,403–385הציטוט מעמ'
8 1
( 389ההדגשה שלי); ברנר ,נביאי העבר.171–163 , 8 2
טהון ,מדעי היהדות ,עמ' ,189–183ובמיוחד עמ' ;185ברנר ,נביאי העבר ,עמ' .165
סמולנסקין ,מאמרים ,ג ,עמ' ( 93ההדגשה שלי).
