Page 56 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 56

‫‪  54‬פרק ראשון‬

‫עבר ותחייתה לא למצבות מתות אשים דברתי‪ ,‬כי אם להפך'‪ 77.‬ועוד‪' :‬מעשה אלה‬
‫שיאמרו להקים מצבות היא כמעשה החותרים בחושך בתים וישליכו נתח בשר‬
‫להכלבים העומדים על המשמר לבל ינבחו ויתנום לשבור דלתיים ובריח'‪ 78.‬בניגוד‬
‫לגישה זו קרא סמולנסקין לתחייתו התרבותית של העם באמצעות חקר העבר‬
‫היהודי מנקודת מבט לאומית‪' :‬אתם אשר בכם לב ורוח לחוש רגשי חיים וכבוד‪,‬‬
‫הבו התעוררו תנו ידכם איש לרעהו וקומו לחיים לבל נחייה כמת אשר לא הייתה‬

                                                                         ‫לו קבורה'‪79.‬‬
‫למקרא הדברים הללו קשה שלא להיזכר בדבריו של גרשם שלום במאמרו‬
‫מעורר המחלוקת 'מתוך הרהורים על חכמת ישראל' (‪ ,)1944‬שבו טען כלפי מדעי‬
‫היהדות בגרמניה ש'הכרתם ההיסטורית לא התירה לבעליה את השימוש החיובי‬
‫הגלום בשיטתם‪ ,‬והמדע הרומנטי ושיטותיו מופיעים אצלם כטקס מבהיל של‬
‫קבורה'‪ 80.‬החלופה הלאומית למדעי היהדות אשר החלה בפועלו של סמולנסקין‬
‫דימתה את כל מפעל 'מדעי היהדות' בגרמניה לפעולה למען הזיכרון והעבר‬
‫בלבד‪ ,‬או אף חמור מכך‪ ,‬לטקס קבורה של התרבות היהודית‪ .‬תפיסת זו של 'מדעי‬
‫היהדות' בגרמניה נעשתה מקובלת בקרב מלומדים ציונים רבים אף שחלקם היו‬

                                          ‫חניכיה המובהקים של ההשכלה הגרמנית‪.‬‬
‫כך למשל עולה מדבריו של הרב הציוני המשכיל הגליצאי יהושע (אוזיאס)‬
‫טהון (‪ .)Thon, 1870-1936‬במאמר שפרסם בכתב העת הציוני ‪Juedicher‬‬
‫‪ Almanach‬ב‪' :1903-‬הבעיה של מדעי היהדות'‪ ,‬הוא תיאר את מפעלם של מדעי‬
‫היהדות בגרמניה כטקס של קבורה ואת חוקריה כחופרי קברים‪ .‬הוא קבע שאפילו‬
‫בספר ההיסטוריה של היינריך גרץ — האיש בעל 'הדם החם' הנחשב ללאומי ביותר‬
‫בקרב אנשי מדעי היהדות — יש בכל אחד עשר הכרכים של ספרו אווירה של טקס‬

      ‫קבורה‪ ,‬תחושה של מוות ועצמות מתים הממלאות כל פינה בין דפי הספר‪81.‬‬
‫גישתו התרבותית הרוחנית של סמולנסקין שהתגבשה בשנות השבעים של‬
‫המאה התשע עשרה הייתה חלק מובהק מן הזרם התרבותי בלאומיות היהודית‪.‬‬
‫דברי הסיום למאמרו 'שאלת היהודים' מעידים עד כמה הטרימה גישתו את‬
‫הציונות הרוחנית‪' :‬אל יאמר איש כי המלאכה מרובה ואל יפחד איש מפני הדרך‬
‫הרחוקה‪ ,‬כי רק אם נחל אז נעשה ואם נעשה נוכל‪ .‬לא בחרב ולא בחנית כי אם ברוח‬
‫יש לאל ידנו להביא תשועה נאמנה תשועת עולם להעם הזעום זה אלפים שנה'‪82.‬‬
‫הדברים הללו‪ ,‬הדומים עד כדי זהות לאמרתו המפורסמת של אחד העם מ‪:1889-‬‬

                                                                 ‫שם‪ ,‬עמ' ‪( 92‬ההדגשה שלי)‪.‬‬     ‫‪	77‬‬
                                                                                         ‫שם‪.‬‬  ‫‪	78‬‬
                                                                                              ‫‪	79‬‬
                                                            ‫שם‪ ,‬עמ' ‪( 93–92‬ההדגשות שלי)‪.‬‬      ‫‪8	 0‬‬
‫שלום‪' ,‬מתוך הרהורים על חכמת ישראל'‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬דברים בגו‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,403–385‬הציטוט מעמ'‬
                                                                                              ‫‪8	 1‬‬
                                          ‫‪( 389‬ההדגשה שלי); ברנר‪ ,‬נביאי העבר‪.171–163 ,‬‬        ‫‪8	 2‬‬
        ‫טהון‪ ,‬מדעי היהדות‪ ,‬עמ' ‪ ,189–183‬ובמיוחד עמ' ‪ ;185‬ברנר‪ ,‬נביאי העבר‪ ,‬עמ' ‪.165‬‬

                                            ‫סמולנסקין‪ ,‬מאמרים‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪( 93‬ההדגשה שלי)‪.‬‬
   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61