Page 55 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 55
המאבק לעיצוב תודעת עבר לאומית 53
זו ועיקרון רוחני זה :האחד בעבר ,האחר בהווה .האחד הוא בעלות משותפת על
מורשת עשירה של זיכרונות .האחר טמון בהסכמה העכשווית ,בשאיפה לחיות
בצוותא ,ברצון להוסיף ולקיים את הירושה שקיבלנו בשלמותה' 75.הלאומיות של
סמולנסקין הייתה אפוא רוחנית ביסודה והיא משקפת זהות של קהילה יהודית
היסטורית בעלת עבר ועתיד.
מ 1881-ועד מותו ב 1885-חיזק סמולנסקין גם את הממד הטריטוריאלי
בגישתו הלאומית וקרא ליישב את ארץ-ישראל .השינוי בעמדתו התרחש בגלל
הפוגרומים ביהודי רוסיה ב .1881-בחלקו השני של 'שאלת היהודים — שאלת
החיים' ,שפורסם אחרי הפרעות ,הוא שב ותקף את השכלת ברלין .הפעם הוא
תלה בה את כל חטאי העידן המודרני שבו נטשו היהודים המשכילים את עמם ואת
אמונתם .אך גם כאשר דיבר על יישוב הארץ הוא שב וטען כי הבסיס להצלחת
היישוב בארץ-ישראל הוא התרבות היהודית והשפה העברית .החייאת התרבות
העברית לפי סמולנסקין צריכה להיעשות לא לשם העבר אלא למען ההווה
והעתיד:
אולם אל יתעה איש בדברי בשמעו כי אקרא תמיד בשם שפת עבר כי
גם לבי ילך אחרי אלה אשר יחפצו להקים מצבות זיכרון לספרי חכמים
מימים שעברו .לא זאת! תחת מצבות זיכרון יקבר איש השם אשר זכרו
תביע ומצבות הזיכרון אשר יקימו לשפתנו ישימו קברה .זה היה דבר רוב
מטיפי ההשכלה אשר אחרי שבערו אחרי שפת עבר והתורה ולמוד הדת,
ולא השאירו בבתי הספר אף זיכרון לתורתנו ,אז שבו ויאספו כסף להקים
מצבות להמתים .את המתים אשר זה לא כביר שלחו ידם בהם ויקפדו
חייהם שבו ויקחו אותם בידיהם וינתחום לנתחים ויחנטו אותם וישימום
בארון למזכרת ,ולדבר הזה נמצאו מתנדבים בעם למען יקרא להם שם
בארץ והקוראים את הנדבות עשו להם שם ולפעמים גם אכלו מזבחי מתים
אלה76.
מן הדברים הקשים הללו ניכר שעבודתם של מדעי היהדות בגרמניה נראתה בעיני
סמולנסקין מפעל הנצחה בלבד ולא פעולה מחקרית למען החיים היהודיים בהווה.
הוא אף השווה את המפעל המחקרי הזה לעיסוק אובססיבי בעולם המתים או
לניתוח שלאחר המוות .השימוש במטפורת המוות והקבורה בדבריו עתיד לשוב
ולשמש רבים מן ההוגים הציונים ביחסם למדעי היהדות בגרמניה .סמולנסקין שב
והדגיש שהמחקר של מדעי היהדות בגרסתו הלאומית אמור לשמש מנוף לתחייה
לאומית ולא להיות מפעל הנצחה מדעי' :אשר על כן בדברי כיום על דבר שפת
7 5רנאן ,מהו לאום ,עמ' ;41הצ'ינסון וסמית ,לאומיות ,עמ' .17
7 6סמולנסקין ,מאמרים ,ג ,עמ' ( 91–90ההדגשה שלי).
