Page 55 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 55

‫המאבק לעיצוב תודעת עבר לאומית  ‪53‬‬

‫זו ועיקרון רוחני זה‪ :‬האחד בעבר‪ ,‬האחר בהווה‪ .‬האחד הוא בעלות משותפת על‬
‫מורשת עשירה של זיכרונות‪ .‬האחר טמון בהסכמה העכשווית‪ ,‬בשאיפה לחיות‬
‫בצוותא‪ ,‬ברצון להוסיף ולקיים את הירושה שקיבלנו בשלמותה'‪ 75.‬הלאומיות של‬
‫סמולנסקין הייתה אפוא רוחנית ביסודה והיא משקפת זהות של קהילה יהודית‬

                                                        ‫היסטורית בעלת עבר ועתיד‪.‬‬
‫מ‪ 1881-‬ועד מותו ב‪ 1885-‬חיזק סמולנסקין גם את הממד הטריטוריאלי‬
‫בגישתו הלאומית וקרא ליישב את ארץ‪-‬ישראל‪ .‬השינוי בעמדתו התרחש בגלל‬
‫הפוגרומים ביהודי רוסיה ב‪ .1881-‬בחלקו השני של 'שאלת היהודים — שאלת‬
‫החיים'‪ ,‬שפורסם אחרי הפרעות‪ ,‬הוא שב ותקף את השכלת ברלין‪ .‬הפעם הוא‬
‫תלה בה את כל חטאי העידן המודרני שבו נטשו היהודים המשכילים את עמם ואת‬
‫אמונתם‪ .‬אך גם כאשר דיבר על יישוב הארץ הוא שב וטען כי הבסיס להצלחת‬
‫היישוב בארץ‪-‬ישראל הוא התרבות היהודית והשפה העברית‪ .‬החייאת התרבות‬
‫העברית לפי סמולנסקין צריכה להיעשות לא לשם העבר אלא למען ההווה‬

                                                                             ‫והעתיד‪:‬‬

‫אולם אל יתעה איש בדברי בשמעו כי אקרא תמיד בשם שפת עבר כי‬
‫גם לבי ילך אחרי אלה אשר יחפצו להקים מצבות זיכרון לספרי חכמים‬
‫מימים שעברו‪ .‬לא זאת! תחת מצבות זיכרון יקבר איש השם אשר זכרו‬
‫תביע ומצבות הזיכרון אשר יקימו לשפתנו ישימו קברה‪ .‬זה היה דבר רוב‬
‫מטיפי ההשכלה אשר אחרי שבערו אחרי שפת עבר והתורה ולמוד הדת‪,‬‬
‫ולא השאירו בבתי הספר אף זיכרון לתורתנו‪ ,‬אז שבו ויאספו כסף להקים‬
‫מצבות להמתים‪ .‬את המתים אשר זה לא כביר שלחו ידם בהם ויקפדו‬
‫חייהם שבו ויקחו אותם בידיהם וינתחום לנתחים ויחנטו אותם וישימום‬
‫בארון למזכרת‪ ,‬ולדבר הזה נמצאו מתנדבים בעם למען יקרא להם שם‬
‫בארץ והקוראים את הנדבות עשו להם שם ולפעמים גם אכלו מזבחי מתים‬

                                                                       ‫אלה‪76.‬‬

‫מן הדברים הקשים הללו ניכר שעבודתם של מדעי היהדות בגרמניה נראתה בעיני‬
‫סמולנסקין מפעל הנצחה בלבד ולא פעולה מחקרית למען החיים היהודיים בהווה‪.‬‬
‫הוא אף השווה את המפעל המחקרי הזה לעיסוק אובססיבי בעולם המתים או‬
‫לניתוח שלאחר המוות‪ .‬השימוש במטפורת המוות והקבורה בדבריו עתיד לשוב‬
‫ולשמש רבים מן ההוגים הציונים ביחסם למדעי היהדות בגרמניה‪ .‬סמולנסקין שב‬
‫והדגיש שהמחקר של מדעי היהדות בגרסתו הלאומית אמור לשמש מנוף לתחייה‬
‫לאומית ולא להיות מפעל הנצחה מדעי‪' :‬אשר על כן בדברי כיום על דבר שפת‬

                                ‫‪ 7	 5‬רנאן‪ ,‬מהו לאום‪ ,‬עמ' ‪ ;41‬הצ'ינסון וסמית‪ ,‬לאומיות‪ ,‬עמ' ‪.17‬‬
                                         ‫‪ 7	 6‬סמולנסקין‪ ,‬מאמרים‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪( 91–90‬ההדגשה שלי)‪.‬‬
   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60