Page 47 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 47
המאבק לעיצוב תודעת עבר לאומית 45
סמולנסקין תקף את חוקרי מדעי היהדות בגרמניה במילים חריפות ובוטות ,גישה
שלימים אימצו במלואה הוגים וחוקרים ציונים רבים ובהם חיים נחמן ביאליק
וגרשם שלום .החלפתה של ההנחה האופטימית שעמדה ביסודו של מיזם הנאורות
בעמדה פסימית המביטה אל העידן המודרני לא רק בתקווה אלא גם בחשש עמוק
לנוכח התגברותן של שנאת ישראל ושל האנטישמיות המודרנית ,ביטאה למעשה
את המשבר של ההשכלה היהודית בשליש האחרון של המאה התשע עשרה.
סמולנסקין ,כפי שזיהה פיינר ,היה חלוץ הכפירה בהנחות היסוד של ההשכלה
היהודית 53.הוא אומנם לא זנח את ההשכלה על כל רבדיה אבל הוא יצק בה את
הגוון הלאומי הרומנטי בדיוק כפי שעשו זאת אחריו ראשי הזרם התרבותי בתנועה
הציונית .הוא הציע חלופה לאומית רוחנית:
אמנם עם אנחנו ,עם אנחנו מאז ועד היום ,לא חדלנו מהיות עם לא
בהשבת ממלכתנו ,ולא בגלותנו מארצנו ,וכל אשר יעבור עוד על נפשנו
לא ישביתנו מעם ,אמנם לא עם ככל העמים הננו כאשר לא עם ככל
העמים היינו גם אז בשבתנו על אדמתנו .לא עם היינו אשר רק בהממלכה
והארץ משפטיה היו תלויים חייו ,לא עם היינו אשר נולדנו בארץ אחוזתנו,
ובהלקחה מידינו אז אבדנו את יסוד לאומנו ,כי אם כאשר מאז ומקדם
עם הרוח היינו ,עם אשר תורתו היתה לו כארץ וממלכה ומשפטיה ,כי כן
האמין העם מאז כי התורה קדמה לו לארץ נושבת ולממלכתו ,עם הננו
ברוח ומחשבה נחשוב נפשנו כאחוזים ושלובים איש לרעהו בעבותות
האחוה ,ואם לא מוסדות אגודות כל העמים היו מוסדות אגודתנו האם
בעבור זה חדלנו מהיות עם? האם לא חשבנו נפשנו תמיד לעם ,אף כי
ידענו כי רק התורה היא חבל אגודתנו ,ובכן לא חדלנו מהיות עם גם עד
היום הזה ,עם הרוח'54.
השכלת ברלין וחוקרי מדעי היהדות בגרמניה שפעלו בתקופתו ויתרו לדעתו על
הזהות היהודית הלאומית .משכילים אלה החליפו את 'רעיון הבחירה' הלאומי
ב'רעיון התעודה' האוניברסלי 55.הם הכחישו את ההיבט הלאומי הקיים ביהדות
ונטשו את השפה העברית .בביקורתו על ספרי מחקר של אנשי מדעי היהדות
בגרמניה כתב סמולנסקין בין השאר' :השערורייה הזאת לחקור בחכמת ישראל
פיינר ,השכלה והיסטוריה ,עמ' .457–430 5 3
סמולנסקין ,מאמרים ,ב ,עמ' ( 146–145ההדגשה שלי) .סמולנסקין ,מאמרים ,ב. 5 4
'רעיון התעודה' מכוון לגישה המצדדת בשליחותו המוסרית של עם ישראל כלפי כלל 5 5
האנושות .רעיונות כאלה הועלו על ידי הוגים יהודים רבים מזרמים שונים במהלך המאה
התשע עשרה .ראו בעניין זה בהקשרה של ההשכלה היהודית במזרח אירופה :לוינזון,
תעודה בישראל .וכן ההקדמה שם ,עמנואל אטקס' ,תעודה בישראל – בין תמורה למסורת',
עמ' .19–3
