Page 43 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 43

‫המאבק לעיצוב תודעת עבר לאומית  ‪41‬‬

‫סמולנסקין כאמור לשינויים רדיקליים אשר עלולים היו למוטט את האמונה‬
‫הדתית בכללה‪ .‬במיוחד התנגד לרפורמה בגרמניה כיוון שהיא כפרה באמונה‬
‫בגאולה הלאומית‪ .‬בעיניו שאפו הרפורמים להידמות לרפורמה הלותרנית‪ ,‬אך‬
‫היהדות‪ ,‬טען‪ ,‬שונה מהותית מן הנצרות משום שאינה נתונה בידיהם של כוהני‬
‫דת בלבד אלא היא דתו של העם כולו ('מורשה קהילת יעקב') ולפיכך רק עקרונות‬
‫המקובלים על דעת העם בכללו עומדים במבחן הזמן והופכים לחלק של 'רוח‬

                                                                           ‫האומה'‪39.‬‬
‫לעומת הדגמים הרדיקלים של תהליכי מודרניזציה — הדגמים הגרמני‬
‫והצרפתי — העדיף סמולנסקין את הדגם האנגלי המתון והמדורג‪ .‬אנגליה לפי‬
‫סמולנסקין הצליחה לשמר את האחדות הלאומית ואת חירות המחשבה בעת‬
‫המעבר מחברה מסורתית למודרנית‪ .‬צרפת וגרמניה לא הצליחו בכך ויצרו דגמים‬
‫רדיקליים והרסניים‪ .‬ההומניזם הגרמני יצר אידיאה של 'אהבת האדם'‪ ,‬אהבה‬
‫שאינה מציאותית כלל‪' :‬האשכנזים יאהבו את כל בני האדם כאהוב דון קישוט את‬
‫דולסינא אהובתו — רק בדמיון'‪ 40.‬לעומתם הצרפתים הקדימו מעשה למחשבה‪,‬‬
‫יצרו עקרונות נשגבים של זכויות האדם והאזרח‪ ,‬אבל לא השכילו להשריש את‬
‫העקרונות האלה בחברה ובעם‪ ,‬ומשום כך הובילה המהפכה הצרפתית למרחץ‬
‫דמים ולא לשוויון ולצדק‪ .‬לעומת הדגמים הרדיקליים הללו השכילו האנגלים‪,‬‬
‫לדעת סמולנסקין‪ ,‬לשלב בדרך ראויה את ההומניזם האוניברסלי ('אהבת האדם')‬
‫עם לאומיות ואהבת הארץ והמולדת‪ .‬זהו הדגם שאליו שאף סמולנסקין גם בהקשר‬
‫היהודי‪ ,‬דהיינו דגם המשלב את עקרונות ההשכלה עם הלאומיות ולא דגם הדוחה‬
‫את האחווה הלאומית בשם עקרונות מופשטים של השכלה אוניברסליסטית‪ .‬זאת‬

    ‫הסיבה שהוא העריץ את ההיסטוריוגרפיה האנגלית של המאה התשע עשרה‪41.‬‬

                                   ‫ַמהם היהודים‪ :‬עם או דת?‬

‫עיקר מאבקו של סמולנסקין במשכילים נסב על השאלה מהם היהודים‪ .‬האם‬

‫אפשר להגדיר את הקולקטיב היהודי על פי הדת או על פי שיוך לעם‪' :‬מה אנו‬
‫בית ישראל‪ ,‬אם עם אחד או רק בני אמונה אחת?'‪ 42‬תשובתו של סמולנסקין‬
‫הייתה חד‪-‬משמעית‪ :‬ההגדרה הדתית אינה משקפת את היהדות בכללה‪ .‬הדת היא‬

‫אומנם רכיב מרכזי אך לא המאפיין הבלעדי של היהודים‪ .‬ומכיוון שהיהודים אינם‬

‫קהילה דתית בלבד אין לבטוח בכך שההשכלה והאמנציפציה של היהודים יאפשרו‬

                                                  ‫פרוינדליך‪ ,‬פרץ סמולנסקין‪ ,‬עמ' ‪.168–158‬‬    ‫‪	39‬‬
                                                           ‫סמולנסקין‪ ,‬מאמרים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.137‬‬   ‫‪	40‬‬
                                                                                            ‫‪4	 1‬‬
‫שם‪ .‬סמולנסקין התרשם מאוד מן ההיסטוריוגרפיה האנגלית וציין במיוחד את ספריהם‬
‫של ההיסטוריונים האנגלים החשובים הנרי באקל (‪ )Buckle, 1821-1862‬ותומס מקוליי‬                  ‫‪4	 2‬‬

                                         ‫(‪ ,)Macaulay, 1800-1859‬ראו שביט‪ ,‬תומס באקל‪.‬‬
                                                              ‫סמולנסקין‪ ,‬מאמרים‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.8‬‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48