Page 40 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 40

‫‪  38‬פרק ראשון‬

‫אלא היא שלב הכרחי בדרך להשיג את החירות ואת השוויון הכלל אנושיים‪:‬‬
‫'אמנם כן הוא‪ ,‬המטרה אחת היא לבעלי שתי הדעות‪ .‬אך בעלי הדעה מאהבת העם‬
‫[הלאומיים] יציגו סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ויעלו עליו מעלה עדי‬
‫יגיעו למרום קוצו‪ ,‬והדעה מאהבת הכלל [האוניברסליזם ההומני] תחפוץ לדלג‬
‫השמימה בפעם אחת‪ ,‬ולכן ההולכים אחריה יפלו ונקשו ונלכדו וישחיתו גם את‬
‫המטרה הטובה'‪ 23.‬לפי הדברים הללו נמצא שהדרך הנכונה בעיניו לממש בפועל‬
‫את עקרונות החירות והשוויון האוניברסליים עוברת דרך הלאומיות הליברלית‪,‬‬
‫לעומת זאת הגישה האוניברסליסטית‪ ,‬המתעלמת מן היסוד הלאומי‪ ,‬אינה יכולה‬

                                                        ‫להבטיח את זכויות האדם‪24.‬‬
‫סמולנסקין מוצג לעיתים כיוצרה של הלאומיות היהודית הגלותית שהתפתחה‬
‫במקביל לתנועה הציונית ומזוהה בעיקר עם הגותו של דובנוב‪ .‬לדעתי גישה זו‬
‫אינה מדויקת‪ .‬השיר 'אהבת ארץ מולדת' שראינו לעיל וגם התבטאויות אחרות‬
‫של סמולנסקין בשנות השבעים מלמדים שאופייה של לאומיותו של סמולנסקין‬
‫לא היה גלותי אלא תרבותי‪-‬רוחני‪ .‬העמדה הלאומית הגלותית שנוצרה מאוחר‬
‫יותר‪ ,‬ויוצריה הם דובנוב ותלמידיו‪ ,‬שונה מעמדתו של סמולנסקין‪ .‬סמולנסקין אכן‬
‫פיתח גישה לאומית רוחנית והעמיד את 'העם' במרכז ואת 'הארץ' כמשנית‪ ,‬אבל‬
‫הוא מעולם לא נטש את התקווה לגאולה מדינית‪ ,‬שהרי זו ייצגה בעיניו את יסוד‬
‫האחווה הלאומית‪ .‬אכן‪ ,‬הוא ראה בגאולה המדינית חזון רחוק שלא יתגשם במהרה‪,‬‬
‫אבל מן הבחינה הזו קצר מאוד המרחק בין העמדה הזו לבין גישתו הרוחנית של‬
‫אחד העם‪ .‬לפיכך טעות היא בעיניי לראות בסמולנסקין את אביה מולידה של‬
‫הלאומיות הגלותית כפי שאנו מוצאים למשל בספרו של שמעון רבינוביץ 'היהודים‬

                                                             ‫והלאומיות הגלותית'‪25.‬‬
‫סמולנסקין לא הטרים את דובנוב ואת הלאומיות הגלותית אלא את אחד העם‬
‫ואת הציונות הרוחנית‪ .‬דובנוב עשה אידיאליזציה של המצב הגלותי‪ ,‬כפי שהדבר‬
‫בא לידי ביטוי במסה ההיסטורית 'מהי ההיסטוריה היהודית' או ב'מכתבים על‬
‫היהדות הישנה והחדשה' ואילו סמולנסקין ביסס את לאומיותו על ההיבט הרוחני‬
‫והתרבותי‪ 26.‬יתר על כן‪ ,‬מיד לאחר הפוגרומים שהחלו ב‪ 1881-‬ברוסיה הוא שינה‬
‫את עמדתו והיה לתומך נלהב בהתיישבות בארץ‪-‬ישראל ולמתנגד חריף להגירה‬
‫לאמריקה‪ .‬בחלקו השני של מאמרו 'שאלת היהודים — שאלת החיים' ניכר היטב‬
‫השינוי בעמדתו‪ .‬במאמר זה הוא שב ותקף ביתר חריפות את השכלת ברלין ומעתה‬
‫ראה בארץ‪-‬ישראל את המקום הראוי לביסוסה של הלאומיות היהודית‪ 27.‬משום‬

                           ‫השחר‪ ,‬ג (תרל"ב)‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬  ‫‪	23‬‬
                     ‫סמולנסקין‪ ,‬מאמרים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.15‬‬   ‫‪	24‬‬
‫ראו רבינוביץ‪ ,‬לאומיות תפוצה‪ ,‬הקדמה‪ ,‬עמ' ‪.xli-xv‬‬      ‫‪	25‬‬
  ‫קונפורטי‪ ,‬גלות או ריבונות‪ ,‬במיוחד עמ' ‪.154–140‬‬     ‫‪2	 6‬‬
                  ‫סמולנסקין‪ ,‬מאמרים‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪.93–37‬‬   ‫‪2	 7‬‬
   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45