Page 45 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 45

‫המאבק לעיצוב תודעת עבר לאומית  ‪43‬‬

‫ומסדרי תפלותיו קרא בשמו אך שם עם ישראל‪ ,‬הלא נדע כי די כח בהמלה‬
‫האחת הזאת לקרב את הנפרדים בזרוע; אם יחשוב איש ישראל בארץ אחת‬
‫את אחיו היהודי בארץ אחרת לבן עמו אז ירחש לו אהבת אחים‪ ,‬אחוות בן‬
‫עמו‪ ,‬אז יזכור תמיד כי החבל המרתק אותם לא תמול הוא כי אם ארבעת‬
‫אלפים שנה‪ .‬ארבעת אלפים שנה! הרעיון הזה לבדו גדול ומרום הוא ורב‬
‫כחו לתת בלב כל מרגיש וחושב מחשבות כבוד ויקר להחבל הזה‪ .‬זה‬
‫ארבעת אלפים שנה אחים היינו בני עם אחד‪ ,‬ישיב כל איש אל לבו‪ ,‬ואיך‬
‫אחטא להרבה מאות דורות ואפר את האחווה הזאת? איך אוציא את נפשי‬
‫מן המצר בעת אשר בני עמי בשפל ישבו? איך אבקש למלט רק גויתי בעת‬
‫אשר אחי יטבעו בים צרה? איכה אשב בחיבוק ידים ולא אצא לעזרה בעת‬

                                              ‫אשר על אחי יעבר כוס זעם?‪47‬‬

‫הגדרת היהודים כעם ולא על פי הדת הייתה מרכזית בהשקפת עולמו של‬
‫סמולנסקין‪ .‬היא ביססה את עצם ההשתייכות ליהדות על עקרון האחווה הלאומית‬
‫ולא על שמירת מצוות‪ .‬מן הדברים הללו אפשר להבחין למעשה בקריאתו של‬
‫סמולנסקין לסייע ליהודי מזרח אירופה‪ .‬כיהודי שנולד וגדל במזרח אירופה ואת‬
‫חייו הבוגרים עשה בווינה ('במערב') הוא המשיך לחוות את קשייה ואת תוגתה של‬
‫יהדות מזרח אירופה‪ .‬מן הדברים שלפנינו לא נעדרו תחושת התסכול של 'יהודי‬
‫המזרח' לנוכח הרדיפות ורצונם לחוש באחווה ובסולידריות היהודית מצד 'יהודי‬
‫המערב'‪ .‬לפיכך הדיון על ההשקפה האוניברסליסטית היהודית היה בעבורו לא רק‬

                                                  ‫דיון תיאורטי אלא גם עניין מעשי‪.‬‬
‫חיזוקה של האחדות הלאומית נדרש לדעתו כדי לסייע למשל ליהודי רומניה‬
‫הנרדפים באמצע שנות השבעים‪ ,‬והוא אכן נרתם למשימה בשליחותה של חברת‬
‫כי"ח‪ 48.‬במאבקו בהשכלת ברלין הוא רצה להוכיח את קיומו ההיסטורי של העם‬
‫היהודי‪ .‬בעיניו ההנחה שהיהודים הם 'קהילה דתית' ואינם בחזקת 'עם' איננה רק‬
‫בלתי נכונה היסטורית‪ ,‬אלא גם לא מוסרית‪ ,‬מסוכנת ונתעבת‪ .‬השקפה זו עודדה‬
‫לדעתו את שונאי ישראל שלא להכיר בזכותם של היהודים לביטוי לאומי‪' :‬ברית‬
‫כרותה לישראל כי יהיה בארץ ולא יסוף מקרב העמים והממלכות‪ ,‬לא על ידי‬

                                         ‫רודפיו מחוץ ולא באשמת מהרסיו מבית'‪49.‬‬
‫בניגוד לעמדה האופטימית של ההשכלה הייתה עמדתו של סמולנסקין‬
‫פסימית וחשדנית כלפי 'העת החדשה' וכלפי מיזם הנאורות‪ .‬ההנחה האופטימית‬
‫של ההשכלה שעשייתו של היהודי לאדם ולאזרח מועיל תוביל לפתרונה של‬
‫'השאלה היהודית' לא עמדה במבחן המציאות עם התעוררות האנטישמיות בשנות‬
‫השבעים של המאה התשע עשרה‪ .‬מכאן ואילך החלו שנאת ישראל והאנטישמיות‬

                                                                                 ‫‪ 	47‬שם‪ ,‬עמ' ‪.28‬‬
                 ‫‪ 	48‬סמולנסקין‪ ,‬מלאכותי לרומניה; פרוינדליך‪ ,‬פרץ סמולנסקין‪ ,‬עמ' ‪.112–110‬‬

                                                     ‫‪ 4	 9‬סמולנסקין‪ ,‬מאמרים‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.98 ,86–84‬‬
   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50