Page 44 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 44

‫‪  42‬פרק ראשון‬

‫פתרון שלם לשאלת היהודים‪ .‬מגמתו של סמולנסקין בעיתונו 'השחר' הייתה בראש‬
‫וראשונה לשנות את ההשקפה שהיהודים יכולים לשים את מבטחם רק בהשכלה‬
‫או להאמין שהיהדות יכולה להתקיים על יסודות אוניברסליים בלבד‪' .‬השחר' נועד‬
‫אפוא לשמש חלופה לאומית משכילית למדעי היהדות בגרמניה‪ .‬מגמה זו בולטת‬

   ‫במיוחד בחיבורו 'עת לטעת'‪ ,‬אשר התפרסם בעיתון 'השחר' בשנים ‪.1878–1875‬‬
‫סמולנסקין שאף להניח בסיס לאומי לחקר העבר היהודי כדי לשרת את חיי‬
‫היהודים בהווה ולא כדי לחקור את העבר או לשם עיון אקדמי בלבד‪' :‬צופה הוא‬
‫השחר לישראל‪ ,‬כי אך למען ישראל וקורותיו ודרכיו וחכמתו נוסד‪ ,‬צופה הוא‬
‫אשר יתבונן להעבר ויתחקה על שרשי רגלי ההוה אך לישראל וחלילה לו מעצום‬
‫עיניו לבלי ראות את הנעשה בימיו ולעיניו'‪ 43.‬אמירה ברורה זו הציבה את 'השחר'‬
‫ככתב עת שמטרתו העיקרית היא לחקור את העבר היהודי לצורכי ההווה‪ .‬המאבק‬
‫שהנהיג 'השחר' בהשכלת ברלין ובהשקפה האוניברסליסטית של היהדות נועד‬
‫לבסס את הטענה שהיהודים מוגדרים בראש וראשונה על פי ה'עם' ולא על‬
‫פי ה'דת'‪ .‬השקפה דתית אוניברסליסטית זו החלה לדעתו בימי משה מנדלסון‪,‬‬
‫שסמולנסקין הפך אותו מסמלה הנערץ של ההשכלה היהודית לדמות נתעבת‪,‬‬
‫אנטי‪-‬גיבור לאומי‪' :‬בימי בן מנחם החלה הדעה הזאת למצוא מסילות בלבב‬
‫היהודים ועתה שלחה פארותיה עד למרחוק‪ ,‬ואחינו ביתר הארצות‪ ,‬אשר בשם‬
‫ההשכלה ידגלו‪ ,‬קבלוה בסבר פנים יפות בלי הרבות חקור‪ ,‬כי הן זה האיש משה‬
‫בן מנחם היה להמשכילים את אשר היה משה מחוקקנו להחרדים לדבר ה'‪ ,‬אליו‬

                  ‫יביטו‪ ,‬אליו יתבוננו‪ ,‬וכל הגה אשר יוציא מפיו קדוש יאמר לו'‪44.‬‬
‫סמולנסקין קעקע את סמלה של ההשכלה היהודית‪ ,‬משה מנדלסון‪ ,‬אשר נדמה‬
‫בעיניו לא לדגם ראוי לחיקוי אלא לדמות דמונית שמנעה מן היהודים את ההכרה‬
‫הלאומית ונטלה מהם את תקוות הגאולה‪ 45.‬בעיניו היהודים הם עם אחד אף שכל‬
‫הרכיבים החיוניים‪ :‬ארץ‪ ,‬שפה וממלכה‪ ,‬לא היו קיימים בתולדות היהודים מאז‬
‫גלותם מארצם‪' :‬עם ישראל נולד על אדמה נכריה ובכל זאת החל לחשוב נפשו‬
‫כעם‪ ]...[ .‬גם ממלכה היתה לו ומשפטים בטרם ישב על ארצו‪ ,‬אשר על כן לא‬
‫נשרשה בלבו מעולם הדעה‪ ,‬כאשר בכל העמים‪ ,‬אשר אם יגזלו ארצו מידו או אם‬
‫יגלה ויפוזר בכל קצות הארץ אז יחדל מהיות עם'‪ 46.‬הלאומיות של סמולנסקין‬
‫לא התבססה אפוא על ארץ‪-‬ישראל אלא על היסודות האתניים‪ ,‬התרבותיים‬

                            ‫והרוחניים‪ .‬ייחודו של עם ישראל הוא היותו 'עם הרוח'‪:‬‬

‫אם הראינו לדעת כי בני ישראל האריכו ימים יתר מכל העמים יען כי‬
‫חשבו נפשם כעם‪ ,‬עם הרוח‪ ,‬וכן נקרא בפי כל חכמיו וסופריו‪ ,‬בפי חוזיו‬

‫שם (ההדגשה שלי)‪.‬‬    ‫‪4	 3‬‬
       ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.10‬‬  ‫‪	44‬‬
                    ‫‪	45‬‬
   ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.17–14‬‬   ‫‪	46‬‬
       ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.21‬‬
   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49