Page 42 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 42

‫‪  40‬פרק ראשון‬

‫רבות רופפו עמודי הדת‪ ]...[ ,‬מי זה לידנו יתקע אם לא בדור שלישי לא יזכרו‬
                                                                     ‫בשם ישראל'‪33.‬‬

‫הגרעין המרכזי של ההיסטוריה היהודית בעיני סמולנסקין הוא רוחני‪' ,‬רוח‬
‫התורה'‪ .‬התורה היא רוח העם והיא המ ַשמרת את אחדותו בגלות‪' :‬הנביאים אשר‬
‫ראו מראש כי לא יאריכו הימים ואבדה ממלכה וארץ מיהודה שמו לבם לטעת‬
‫את המחשבה והתורה בלב העם‪ ,‬כי היא לא תאבד גם באבדן הממלכה‪ ,‬היא לא‬
‫תחרב גם אם הארץ ובית ה' חרוב יחרבו'‪ 34.‬התורה לא הייתה בעיניו מאפיין דתי‬
‫כי אם תרבותי‪ ,‬והאמונה הדתית היא לדעתו חלק מ'רוח האומה'‪ .‬התורה לשיטתו‬
‫היא הכלי הרוחני שאיחד את כל פלגי העם במהלך כל ההיסטוריה היהודית כפי‬
‫שהבינוה מנהיגים דגולים של העם היהודי כמו עזרא הסופר והלל הזקן‪ .‬אישים‬
‫אלה התעלו מעל הפלגנות הצרה ומעל האינטרסים של כוחות מנוגדים בעם‬
‫ואפשרו לתורה כעיקרון רוחני לאחד את העם כולו‪ ,‬את 'החכמים' ואת 'היראים'‬

                                                                             ‫כאחד‪35.‬‬
‫את ההיסטוריה היהודית ראה סמולנסקין כהיסטוריה של ההווה‪ .‬כשם שחווה‬
‫בחייו את מלחמת התרבות היהודית בין המשכילים לרבנים כך השקיף על‬
‫ההיסטוריה היהודית וראה בה מסכת של מאבקים בין מגמות האחדות וחירות‬
‫המחשבה ובין מגמות הפירוק והרדיקליזם הדתי‪ 36.‬למשל הסכסוכים שהתנהלו בין‬
‫חכמי ישראל בימי הביניים היו בעיניו מאבקים בין הגדולים בחוכמה לבין הגדולים‬
‫בתורה‪' ,‬חכמים' מול 'יראים'‪ .‬ההיסטוריה הקונפליקטואלית הזו בין המחנות‬
‫הניצים השפיעה לרעה על אופייה של היהדות מבחינה דתית ומבחינה לאומית‪.‬‬
‫אלה אשר החזיקו בחוכמה — כמו הרמב"ם — נענו לשמרנים והרבו איסורים‬
‫מאיסורים שונים כדי שלא ייחשדו שהם חופשיים מדיי‪ ,‬והאדוקים הוסיפו גם הם‬
‫איסורים וחומרות משום עמדתם השמרנית‪ .‬כך הלך והורע‪ ,‬בעיני סמולנסקין‪,‬‬
‫מצבה של היהדות והיא הייתה למסכת ארוכה של חומרות דתיות שלא אפשרו‬
‫לגשר בין המחנות בעם‪ ,‬וכך לשיטתו נסדקה האחווה הלאומית ולא נוצר בסיס‬

                                 ‫משותף רחב לשיתוף פעולה בין כלל פלגי העם‪37.‬‬
‫נמצאנו למדים שהדת והאמונה היהודיות אכן היו זקוקות לשינוי ולתיקון‬
‫בעיניו‪ .‬הוא סבר שיש מקום לשינוי הלכתי שיאפשר לכל חלקי העם — 'החכמים'‬
‫וגם 'היראים' — למצוא את מקומם במסגרת לאומית אחת‪ 38.‬עם זאת התנגד‬

                                                                                     ‫שם‪.43 ,‬‬  ‫‪	33‬‬
                                                                                 ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.87‬‬  ‫‪	34‬‬
                                                                          ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.115–111‬‬    ‫‪	35‬‬
                                                         ‫פיינר‪ ,‬השכלה והיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪.437‬‬     ‫‪3	 6‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪ .131–130‬במכתבו לידידו המלומד דוד קאופמן הוא הבחין בין 'ראשי החוקים' או‬               ‫‪	37‬‬
‫עיקרי הדת כמו שבת‪ ,‬מילה ויום הכיפורים לבין 'החוקים אשר הולידו הפוסקים האחרונים‬
                               ‫בלי דעת ומשפט'‪ .‬ראו סמולנסקין‪ ,‬מאה מכתבים‪ ,‬עמ' ‪.12–9‬‬           ‫‪3	 8‬‬
                                                            ‫הנ"ל‪ ,‬מאמרים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.127–126‬‬
   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47