Page 35 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 35

‫המאבק לעיצוב תודעת עבר לאומית  ‪33‬‬

‫ובפועלו הספרותי של בעל 'השחר'‪ 10.‬הוא פיתח עמדה לאומית ברורה מראשית‬
                                   ‫דרכו הספרותית והפובליציסטית ב‪ 1868-‬בווינה‪.‬‬

‫סמולנסקין נולד ברוסיה הלבנה ב‪ 1842-‬בפלך מוהילוב‪ ,‬בעיירה מסטרישצה‬
‫על גבול סמולנסק‪ .‬בילדותו למד בישיבה בשקלוב ומאוחר יותר הצטרף לישיבה‬
‫החסידית בלובביץ'‪ .‬כמו רבים מן המשכילים היהודים ברוסיה שעזבו את עולם‬
‫הישיבות שהה גם הוא כמה שנים בעיר הנמל אודסה השוכנת לחוף הים השחור‪.‬‬
‫בשנות השישים עבר סמולנסקין עם אחיו ליאון לייב לווינה‪ ,‬ושם ייסד את עיתון‬
‫'השחר'‪ .‬על אף הקשיים הכלכליים הרבים שהיו מכשול לפרסומו הרציף והמסודר‬
‫של העיתון בראשית דרכו‪ ,‬נעשה 'השחר' במהלך שנות השבעים לכתב העת‬
‫העברי החשוב ביותר בקרב יהודי מזרח אירופה‪ .‬פורסמו בו ספריו של סמולנסקין‬
‫ובהם 'התועה בדרכי החיים'‪' ,‬שמחת חנף' ו'קבורת חמור' ומאמריו הפובליציסטיים‬

        ‫החשובים כמו 'אבן ישראל'‪' ,‬עם עולם'‪' ,‬עת לטעת'‪' ,‬שאלת היהודים' ועוד‪.‬‬
‫חשיבותו של 'השחר' בקרב משכילי מזרח אירופה גברה עקב הצלחתו‬
‫הספרותית של סמולנסקין‪ ,‬אולם יש לציין גם את תרומתם של בכירי הספרות‬
‫העברית בשנות השבעים לכרכי העיתון ובהם המשורר יהודה לייב גורדון (יל"ג)‬
‫והסופר משה לייב ליליינבלום‪ .‬בצד היותו של 'השחר' במה ספרותית הצליח‬
‫סמולנסקין לייחד אותו כבמה למדעי היהדות ברוח לאומית‪ .‬הוא קשר קשרי‬
‫ידידות אמיצים עם מלומדים וחוקרים כמו למשל עם אהרון (אדולף) ילינק‬
‫(‪ ,)1893–1821‬דוד היינריך מילר (‪ ,)1912–1846‬דוד קאופמן (‪ )1899–1852‬ואחרים‪,‬‬
‫ואלה תרמו ממחקריהם לכתב העת‪ 11.‬הקשיים הכלכליים בתחילת דרכו לא‬
‫הרתיעו את סמולנסקין במשימתו לקיים את 'השחר' כבמה לאומית יהודית‬
‫לספרות ולמדע‪ ,‬וכדי להמשיך את פרסומו הסדיר הוא יצא למסעות לגיוס כספים‬

                                                    ‫למען העיתון בכל רחבי אירופה‪.‬‬
‫הפופולריות של 'השחר' והצלחתו עוררו עליו גם מתנגדים‪ ,‬והם ניהלו נגדו‬
‫מאבקים אידיאולוגיים בשל התקפותיו החוזרות ונשנות על השכלת ברלין בכללה‬
‫ועל סמלה של ההשכלה‪ ,‬משה מנדלסון‪ ,‬בפרט‪ .‬בשיא הצלחתו של 'השחר'‪,‬‬
‫באמצע שנות השבעים של המאה התשע עשרה‪ ,‬החל להופיע כתב העת 'הבוקר‬
‫אור' (‪ )1876‬בעריכתו של אברהם בער גוטלובר (‪' .)1899–1811‬הבוקר אור' ייצג‬

‫במפנה המאות התשע עשרה והעשרים נחשב סמולנסקין לדמות מובילה בתנועה הלאומית‬                 ‫‪1	 0‬‬
‫היהודית ולכן פעילי הציונות כתבו עליו לא מעט‪ ,‬בניגוד לחוקרי הציונות בדורות האחרונים‬       ‫‪1	 1‬‬
‫אשר לא הקדישו לו מונוגרפיות מקיפות‪ .‬ראו למשל בריינין‪ ,‬סמולנסקין; בן הלל הכהן‪,‬‬
‫מערב‪ ,‬עמ' ‪ ;244–186‬סלושץ‪ ,‬התחייה העברית‪ ,‬עמ' ‪( 270–224‬המהדורה העברית‪ :‬נחום‬
‫סלושץ‪ ,‬קורות הספרות העברית החדשה‪ ,‬ורשה תרס"ה); קלוזנר‪ ,‬הספרות העברית החדשה‪,‬‬
‫ה‪ ,‬עמ' ‪ ;231–14‬פרוינדליך‪ ,‬פרץ סמולנסקין; פיינר‪ ,‬השכלה והיסטוריה‪ ,‬עמ' ‪;457–430‬‬

                                                          ‫שביט‪ ,‬בעלות השחר‪ ,‬עמ' ‪.117–97‬‬
‫על קשריו עם דוד קאופמן ראו טולין‪ ,‬קאופמן‪ ,‬עמ' ‪ .73–66‬ראו גם את מכתביו של סמולנסקין‬

                                             ‫לידידיו‪ :‬סמולנסקין‪ ,‬מאה מכתבים‪ ,‬עמ' ‪.148–1‬‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40