Page 33 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 33
המאבק לעיצוב תודעת עבר לאומית 31
מדרשו של הגל ,שמטרתה הייתה לזהות מגמות כוללות בהיסטוריה מפרספקטיבה
פילוסופית' ,ממעוף הציפור' .וייט ִאתגר את הדיכוטומיה הזו וטשטש אותה כדי
להראות שאין הבדל מהותי בין שתי התפיסות הללו של חקר העבר משום ששתיהן
נשענות על הנרטיב ההיסטורי שבו בחר ההיסטוריון ,ושתיהן נשענות על הנחות
מקדימות שהן בבחינת 'מטא-היסטוריה' 4.נמצא אם כן שכל היסטוריוגרפיה
מקצועית היא גם פילוסופיה של ההיסטוריה.
אני סבור שיש להבחין בין היסטוריוגרפיה כמלאכת כתיבה מדעית המחויבת
לפענוח של הקשר היסטורי מסוים ,לבין הפילוסופיה ההיסטורית המביטה אל
העבר 'מלמעלה' ,בקווים כלליים יותר ,ומנ ָסה להסיק מסקנות רחבות מן העבר.
עם זאת אני מקבל את עמדתו של וייט שבבסיסה של כל היסטוריוגרפיה מודרנית
יש הנחות יסוד מקדימות ,מטא-היסטוריות ,אשר משמשות הנחות מוצא לכל
מחקר היסטורי .הנחות אלה קובעות את תחומי העניין ההיסטורי של החוקרים
ומשפיעות גם על דגשי המחקר .במקרה של ההיסטוריוגרפיה היהודית המודרנית,
כפי שהראה משה רוסמן ,אפשר לזהות מגמות שונות של היסטוריוגרפיה:
משכילית ,לאומית ,ליברלית ,סוציאליסטית ,פוסט-מודרנית וכדומה .רוסמן
כינה את ההנחות המוקדמות הללו של ההיסטוריונים היהודים המודרנים 'מטא-
היסטוריה' .לדעתו 'עמדתו של ההיסטוריון בסוגיות אפריוריות [ ]...קובעת
את המסגרת שבתוכה הוא או היא עורכים מחקר ומחברים נרטיב' 5.נמצא
שההיסטוריונים ניגשים אל העבר שהם חוקרים כאשר הם נשענים על הנחות יסוד
מוקדמות המשקפות את תפיסת עולמם הכללית.
בהתאם לכך הראיתי בפרק זה שההיסטוריוגרפיה הציונית ,שנוצרה בארץ-
ישראל בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים ,נשענה על הנחות
היסוד הלאומיות שנוצרו קודם לכן ,עם צמיחתה של הלאומיות היהודית בשליש
האחרון של המאה התשע עשרה .המלומדים הלאומיים שבהם דנתי להלן הניחו
את היסודות לתודעת העבר הלאומית היהודית אשר שירתה את ההיסטוריוגרפיה
הציונית שנוצרה בארץ-ישראל .הנחות יסוד אלה היו שונות מן ה'מטא-היסטוריה'
האמנציפציונית ששימשה את מדעי היהדות במאה התשע עשרה בגרמניה.
ההגות הציונית המוקדמת הדגישה את חשיבות השימוש בשפה העברית
כתנאי להבנה נכונה של העבר היהודי ,את רציפותה ואת אחדותה של ההיסטוריה
היהודית כביטוי לאחווה היהודית ההיסטורית ,ואת הקשר לארץ-ישראל.
העקרונות הללו היו הבסיס לחקר העבר היהודי ,שמטרתו הייתה לענות על
שאלות ההווה ולהבטיח את הקיום היהודי בעתיד.
מרבית המחקרים אשר דנו בהתפתחותה של ההיסטוריוגרפיה הציונית משנות
4וייט ,מטא-היסטוריה ,עמ' .42–1 ,xii-ixראו גם קאר ,מטא-פילוסופיה.
5רוסמן ,היסטוריה יהודית ,עמ' .146–140 ,75–66הציטוט מעמוד .66
