Page 57 - גג 47 16במאי
P. 57

‫הוא הממלא אותה אושר‪ ,‬נוסך בה תקווה ומעניק לה כוחות להמשיך בחייה‪ ,‬ולהיחלץ מן ה ֶשבי‬
‫האמיתי או המטאפורי‪ .‬זהו רגע ההיקסמות‪ ,‬שבו נוצר קשר נפשי בדרך כלל בין אישה לגבר‪,‬‬
‫לזמן קצר בלבד‪ .‬רגע מופלא ונדיר זה‪ ,‬מנוסח בדרך כלל בלשון גבוהה‪ ,‬מליצית‪ ,‬פיוטית ובלתי‬
‫שגרתית‪ ,‬המחייבת את הקורא להתעכב עליה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬חשה נעימה ששון‪ ,‬בשיחתה עם‬
‫המורה יחזקאל הבדלה‪ ,‬ושואלת את עצמה‪" :‬מהו הקסם אשר נח על שנינו אותו רגע‪[- - - ] .‬‬
‫הלב נח מזעפו‪ .‬שהיה לברֹות ְמתֹום‪ .‬ולרגע כמו התקרבתי אף אני אל הסוד ההופך חלש לגבור"‬
‫)‪ .(299 – 199‬הביטוי‪" :‬היה לברֹות" – משמעותו‪ :‬ניתן למאכל‪ .‬ההקשר הוא איום ונורא‪ ,‬ולקוח‬
‫מתוך מגילת איכה )ד‪ (10 ,‬המתאר מצב של רעב קיצוני‪ ,‬שבו נשים בישלו את ילדיהם בזמן‬
‫המצור על ירושלים‪" .‬מתום" – לגמרי או לאנשים‪ .‬ועדיין לא ברור ְלמה בדיוק התכוונה‬

                                                                               ‫המספרת בביטוי זה‪.‬‬

                                            ‫מצבי מצוקה בצד רגעי הארה‬

‫ספרה הראשון בכפיפה אחת )‪ *5(1966‬היפנה בבת אחת את תשומת הלב לסיפוריה‪ .‬אחד‬
‫הנושאים המאחד אותם הוא תיאוריהם של מצבי מצוקה בצד רגעי התעלות והארה‪,‬‬
‫בעיקר של נשים‪ .‬וכמובן‪ ,‬סגנונה הלירי המיוחד‪ ,‬הרגיש לדקויות ההרגשות של גיבוריה‪,‬‬
‫במאבקיהם הפנימיים עם עצמם‪ .‬מתוכם‪ ,‬סיפורה הידוע והמוכר ביותר‪ ,‬ואולי אף האהוב‬
‫מכולם הוא "נעימה ששון כותבת שירים" )‪ ,(1963‬המתרחש בתוך העולם הדתי‪ ,‬שהוכנס‬

          ‫לתכנית הלימודים בספרות במערכת החינוך לשלוחותיה‪ ,‬ונכתב עליו הרבה מאד‪.‬‬

‫זהו סיפור‪-‬חניכה "קלאסי" של מעבר מילדות לבגרות‪ .‬גיבורת הסיפור‪ ,‬נעימה ששון‪ ,‬מתאהבת‬
‫בגיל ההתבגרות במורה הנשוי הנערץ שלה ‪ -‬יחזקאל הבדלה‪ ,‬שאינו מעלה על דעתו קיום קשר‬
‫קרוב עם תלמידה בכתה ה' בבית ספר דתי לבנות‪ .‬רגע ההתאהבות הוא רגע גדול בחייה‪ ,‬רגע‬
‫של חסד והתעלות‪ ,‬במחשבה שהמורה הוא "אדם מיוחד‪-‬במינו" )‪ .(199‬אבל אחריו מגיעה ההכרה‬
‫שזוהי אהבה חסרת כל סיכוי‪ .‬ברגע ההתאהבות‪ ,‬מתוך התרגשות גדולה היא מוסרת לו לקריאה‬
‫את שיריה היקרים לה מכול‪ ,‬וחושפת בכך את רגשותיה‪ .‬כשהיא שואלת אותו לדעתו‪ ,‬הוא עונה‬
‫לה "כשחקן אשר שינן תפקידו‪' :‬השירים‪ .‬פתחתי לקרוא‪ .‬קראתי שני דפים בערך‪ .‬ונרדמתי'‪ .‬קם‬
‫ויצא" )‪ .(203‬היא נפגעת מאד‪ .‬תחילה בורחת מעצמה‪" :‬אינני פה‪ ,‬אמרתי לעצמי" )‪ ,(203‬אבל‬
‫בהמשך מתחוללת בה תמורה נפשית גדולה‪ .‬היא מרחיקה את עצמה ממנו‪ ,‬רואה אותו כפי שהוא‪,‬‬
‫ושומעת את דבריו‪" :‬מסגרת יש‪ .‬לא איש הטוב בעיניו יעשה" )‪ .(206‬ולכן‪ ,‬לא פחות משזה‬
‫סיפור‪-‬חניכה של ילדה מזרחית העוברת מילדות לבגרות‪ ,‬זהו גם סיפור‪-‬חניכה של "לידתה של‬
‫אמנית‪ ,‬כאישה צעירה"‪ .‬הנערה כותבת‪-‬השירים מגלה את ייעודה‪" :‬הסוד הופך חלש לגבור‪ .‬הן‬
‫ידעתי‪ .‬כל הזמן‪ ,‬תמיד ידעתי‪ .‬וכיצד לא ידעתי שאני יודעת" )‪ .(206‬בד בבד עם דרך החתחתים‬

                                                            ‫הצפויה לה בעתיד‪ ,‬מסביבתה האטומה‪.‬‬

‫‪ * 5‬משמעות "בכפיפה אחת" אינה מבשרת טובה‪" .‬כפיפה" היא סל קטן וקלוע מ ַכּפּוֹת תמרים‪ .‬הצירוף‪" :‬בכפיפה אחת"‬
‫כלומר "בסל אחד" לקוח מתוך מסכת יבמות קי"ב‪" :‬אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת"‪ .‬בדרך כלל משמעותו של‬

                                ‫הצירוף שלילית‪" :‬איני יכול לדור עמו בכפיפה אחת"; שכנות מסוכנת‪ ,‬שכנות כפויָה‪.‬‬

                                    ‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪55 47‬‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62