Page 61 - גג 47 16במאי
P. 61
בכפיפה אחת מאת עמליה כהנא-כרמון ,מימין :מהדורה ראשונה בספרית פועלים.1966 ,
משמאל :מהדורה חדשה בהוצאת הקיבוץ המאוחד1996 ,
הסיפור נפתח בפגישה בין הזוג הצעיר ליוהנס בחוף האגם לפני עלייתם להר בכרכרתו
הרתומה .כבר כאן נטועים רמזים מ ַקדמים לשהייה העתידית במקום החדש ,שאינו משדר
חדוות חיים ונחת ,לפחות בעיני האישה הצעירה .הרמז הראשון עולה מן הקונטרסט בין
נוף האגם לנוף ההררי :הצבעוניות החיה והדינמית של "החוף הירוק והשמים כעין
התפוח" ,ובתוך זה האגם המטמיע בתוכו את הנוף הירוק ואחר כך בשקיעת השמש
מחליף את צבעיו והופך ראי .כהשלמה לתמונה החושית הקסומה מחוף האגם ,המתקבלת
כציור אימפרסיוניסטי ,מופיע הדימוי היפהפה של עץ התפוח ליד המזח ,אותו עץ חיים
בראשיתי ש"עמד נגד האור ,מאיר בעלעליו החדשים כנברשת קנים עם נטיפות בדולח".
אך לעומת האור הנח כאן כמו ברטט של קדושה על כרכומים לבנים הצצים מן הירק
הצפוף -ההרים מסביב עם ֵנד השלג הלבן ,ה"מתנשאים סתומים אל לב הרקיע" ,זורעים
אצל המספרת תחושת רתיעה ופחד) .בהמשך נראה איך שם התואר "מתנשאים" יהלום
את יחסם של אנשי המקום כלפי הזוג החדש שבא לחיות בתוכם( .כך יהפוך האור הלבן
בכותרת הסיפור ובמשפט הפותח ללייט מוטיב שיפלוש גם לרובד האנושי.
ַּגג גיליון 59 47
