Page 59 - גג 47 16במאי
P. 59
אישה אחרת באה לחלץ אותה ממנה ,כדי לאפשר לה להתחיל בחיים חדשים בארץ
חדשה ,או לפחות להרהר באפשרות הזאת.
זהו לכאורה סיפור של יום-יום ,על עקרת-בית מתוסכלת ,לאחר שש-עשרה שנות
נישואים ,על חייה המוחמצים שהוקדשו לבית ,לבעל ,שהוא גם "ראש-המועצה" ,למטבח,
לילדים שגדלו בינתיים והתרחקו .היא מגלה שקרבנה היה קרבן-שווא ,שהחמיצה את
החיים ,שנשארה בודדה בביתה ובחיי הנישואין שלה .לדמויות אין שמות פרטיים ,הם
נקראים בהתאם לתפקידיהם ,כדי לחזק את הזרות האנושית הקיימת בבסיס הסיפור.
כך מתאר הסיפור את מחשבותיה של "בעלת-הבית" המציצה "מחלון-המטבח ,מבעד לווילון
הדק" באורחת המגיעה לביתה" :נישואיה לא עלו יפה .אך החיים המשיכו במסלולם .בעלה בא
היה בלילה ,זר ,אינו לוקח חלק בחיי הבית ,שוקע על הספה ליד הרדיו ,מסובב בכפתורי
ה ַמקלט ,וסופו של דבר נרדם שם בבגדיו ובנעליו ] .[- - -בעולמו לא שיתף אותה ] [- - -אף
היא לא שי ַת ְפתֹו בעולמה .גם משום שמאומה לא נתרחש בעולמה" ).(112 – 111
הרקע הוא חיים בעיירת פיתוח עלובה ,עולמם של עולים חדשים ,זרים לעצמם ולסביבתם,
כשהאישה מפחדת להשתחרר מתלותה בבעלה ולצאת לעצמאות .עם זאת ,העובדה שהיא חיה
בכל זאת בארץ חדשה ,מביאה אותה למחשבות על אפשרות של חיים אחרים .האורחת
המגיעה ל ֵבית הזוג מבחוץ ,מביאה את "בעלת-הבית" למודעות על אומללותה בחיי נישואיה,
להעצמה של הרגשת בדידותה ולהכרה בהחמצת חייה .ההתבוננות באורחת מגלה לה,
שקיימת גם אפשרות לחיים אחרים ,בלתי תלויים ועצמאיים .האורחת ,שהיא "מומחית לתזונה
ולכלכלת הבית" ,מעניקה הכרה לתפקידה המסורתי של "בעלת-הבית" במטבח ,ודוגמה
לאישה עצמאית ,שאיננה מתבטלת בפני אחרים ומלאה הרגשת ערך עצמית .למעשה ,שתיהן
עושות אותו דבר :זו מבשלת מחוץ לביתה כעצמאית ,וזו מבשלת בביתה כשבויה" .בעלת-
הבית" מעיזה לבטא בקול רם אם כי בהיסוסים ,אפשרות של שינוי מהלך חייה .הבעל מתואר
ל"ליקוק של אשתו .את העמל הרב המושקע בצחצוח המטבח הוא משווה כאט ּום להרגשותיה
כב' (4 משפיל ,המשלב את הניב המקראִּ " :כ ְלחֹו ְך השור" )במדבר השור" .זהו ביטוי
שמשמעותו :לנקות הכול מבלי להשאיר שריד ,עם המילה" :ליקוק" ,המתבצעת בלשון של
האדם ,ויש לה גם משמעויות משפילות .הצירוף כורך יחד פעילות של אדם ובהמה .בה בשעה
מכבד הבעל את "המומחית" ומתנהג עמה ,כפי שנהג עם אשתו בעבר המאושר שלהם ,וכפי
שהאישה הייתה רוצה שינהג עמה בהווה .לרגע נדמה ,שנוצרה "שעת רצון" ויש סיכוי
לשינוי מסלול החיים באותה "ספינה" שהאישה מתבוננת בה ו"נפשה יוצאת אליה" :הבעל
פונה אל אשתו "בדברים" ,דבר שלא עשה "מזמן"; בקול רם נשקלת האפשרות בין הבעל
ו"המומחית" בלבד על מציאת "עבודה מחוץ לבית"; והאישה מעיזה לגלגל רעיון זה בינה
לבין עצמה .אבל הבעל ,שאינו מבין ללבה ,סוגר אפשרות זו ,כשהם לבדם" :אינך חייבת
לעבוד אצל רופא-השיניים" .האישה נסוגה מיד" :אחת היא".
במאבק בין יציאה מן התלות אל העצמאות שיש בה סיכון ,לבין המשך חיי ה ִשגרה שיש בהם
ביטחון – ניצחה השגרה .אבל עצם ההעזה גורמת אושר ,למרות הוויתור הכואב עליה בסופו
של הסיפור .השאלה ,אם החיים העלובים הם "גורל" או שאפשר ְל ַשנֹותם ,נשארת פתוחה.
ַּגג גיליון 57 47
