Page 128 - תאטרון 42 לאינטרנ ט

‫גורם נוסף‪ ,‬חשוב ורלוונטי‪ ,‬היא ההתייחסות של תאטרון‬
‫המטאטא כ'בימה זעירה' ליקים‪ .‬בשנים ‪1932‬־‪ 1948‬העלה‬
‫התאטרון מחזות שנכתבו על ידיקים בגרמנית ותורגמו‪ .‬ארבעה‬
‫במאים יקים ביימו שש הפקות וכן השתתפו גם חמישה‬
‫שחקנים יקים‪ .‬מובן מאליו שדמות היקה כפי שהוצג בהמטאטא‬
‫קשורה גם בסגנון ובאופי הקומי־סאטירי של התאטרון‪ .‬כמעט‬
‫בכל תכנית הופיעה זמרת תימנייה שהתרפקה על נופי ארץ‬
‫ישראל ואנשיה‪ ,‬כשהיא משתמשת בלשון המקרא ואילו היקה‬
‫שלא הצליח להתערות בארץ ולשלוט ולדבר בשפה העברית‪,‬‬
‫נעזר במלים בגרמנית‪ .‬והפעם‪ ,‬שלא כצפוי‪ ,‬דווקא היא רוצה‬
‫להפליג או אפילו לטוס לאירופה ואילו הוא רצונו להישאר‬
‫בארץ‪ .‬כמובן שיש גם יקה אחר‪ ,‬המשפט הראשון שלו בהצגה הוא‪" :‬וכי מה‪,‬‬
‫תל־אביב – ברלין? אם בברלין שר הנוער ברלין‪ ,‬אך ברלין‪ ,‬הרי יש להם על מה‬
‫לשיר!" המחזאי היקה מרטין רוסט בחר לא במקרה שלא להעלות על במת המטאטא‬
‫דמויות של יקים‪ ,‬אלא דווקא דמויות של ותיקי הישוב‪ .‬ב־‪ 1944‬נוסדה בתל אביב‬
‫בימה זעירה נוספת – לי־לה־לו‪ ,‬שונה מהמטאטא‪ .‬גם הפעם עם גיבורים יקים‪ ,‬אבל‬

‫מהיבט שונה‪ .‬לא כאדם עם אופי וזהות אלא כקריקטורה‪.‬‬

‫הדברים באו לידי ביטוי‪ ,‬מבחינת ההתקבלות והתגובה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬במכתבה של‬
‫תלמידה‪' ,‬יקית' צעירה בסמינר למורים‪ ,‬המצוטט בספר‪ ,‬האומר הכול‪" :‬את גרמניה‬
‫ארץ מוצאי כמעט ששכחתי‪ ,‬והצגה זו בעיקר היא שהזכירה לי פתאום שאיני כאן‬
‫ככל השאר ואין הורי ככל שאר ההורים ‪ -‬אלא פשוט‪' ,‬י ֶאקים' טיפשים לא‬
‫מוצלחים‪ ..‬זרים‪ ].[ .‬אני שואלת‪ ,‬האם באמת הוגן הדבר לצחוק על חשבון עולים‬
‫מארץ מסוימת? כלום אנחנו‪ ,‬יוצאי גרמניה‪ ,‬בנים ובנות חורגים כאן? קשה לי‬

‫לתאר שצחוק כזה יעשו‪ ,‬למשל‪ ,‬על חשבון מישהו שבא מרוסיה"‪.‬‬

‫היקים‪ ,‬מסתבר‪ ,‬לא הסתפקו בתגובה ביקורתית על מה שמתרחש על הבמה אלא‬
‫גם ביוזמה הרבה יותר משמעותית ויצירתית‪ .‬בשנים ‪1934‬־‪ 1942‬הקימו במאים‬
‫ושחקנים יקים בתל אביב‪ ,‬ירושלים וחיפה‪ ,‬עשרה תיאטרונים‪ ,‬שפעלו כצפוי זמן‬
‫קצר‪ ,‬עם רפרטואר שמקורו‪ ,‬ברובו‪ ,‬בתאטרון הגרמני‪ ,‬עם שחקנים יקים בעלי‬
‫מבטא גרמני‪" .‬לכאורה"‪ ,‬כדברי תום לוי‪" ,‬היו מטרותיו העיקריות של התאטרון‬
‫לפתור את בעיות הפרנסה של האמנים היקים ולהעלות רפרטואר חדש ברוח מרכז‬
‫אירופה עבור קהל יקי שלא מצא ענין בתכניו וברוחו של התאטרון הארצישראלי"‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬היקים הקימו גם בימה־זעירה בעברית‪ ,‬מעין מטאטא יקי‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫"כל מאמציהם ליצור את הסינתזה בין תרבות התאטרון הגרמנית לזו‬
‫הארצישראלית‪ ,‬בין מסורות התאטרון המנוגדות עלו בתוהו"‪ .‬היקים גם ניסו ליצור‬
‫מה שמכונה 'תאטרון גרמני בגלות ארץ ישראל'‪ ,‬שנועד ליקים שעדיין לא הצליחו‬
‫להתנתק מהלשון ומהתרבות של המולדת‪ .‬לכאורה כמשהו זמני‪ ,‬קצר‪ .‬אבל‬
‫משמעותי‪ .‬המופעים השונים‪ ,‬לרבות פרקי קריאה מבוימים‪ ,‬הוצגו בגרמנית במיקום‬
‫הנכון‪ ,‬לא בפומבי‪ :‬קולנוע במושבה הגרמנית בירושלים‪ ,‬גינת גג בתל־אביב ועוד‪.‬‬

‫‪ 126‬תאטרון ‪ ‬גיליון ‪42‬‬