Page 127 - תאטרון 42 לאינטרנ ט
P. 127
בן עמי פיינגולד
תיעוד ראשון של פרק חשוב
בתולדות התאטרון הארצישראלי
על ספרו של תום לוי ,היקים והתאטרון העברי 1
העלייה הגרמנית מהווה פרק חשוב בתולדות היישוב .העולים ,היקים ,כפי שהם
כונו ,התיישבו במקומות שונים :בתל־אביב ,חיפה וירושלים וגם בנהריה ,כפר
סאלד ,רמות השבים ועוד .הם תרמו תרומה חשובה לתרבות ,לרפואה ,למוסיקה,
וכמובן -לתאטרון .ספרו של תום לוי מתייחס לקשר שבין יקים לתאטרון משלוש
בחינות .האחת :התוכן והסגנון של התאטרון העברי בארץ ישראל שכולו על טהרת
המסורת המוסקבאית של הבימה; בעוד שבתאטרון הרוסי שלט הרגש .בגרמני -
השכל וההיגיון .השנייה -האפשרות להשתלב כשחקנים ,במאים ומחזאים
בתאטרון העברי .השלישית :משבר של זהות אישית ולאומית במעבר מהרקע
היהודי־גרמני ,כאמנים וכאזרחים ,למעמד של 'עולים חדשים'.
התאטרון העברי אכן העלה שבעה מחזות של כמה מחזות 'יקיים' שזכו להצלחה,
בין השאר :האנוסים מאת מקס צוויג ,על ספרד היהודית עם השלכות להווה (הבימה
,)1938שלמה המלך ושלמי הסנדלר מאת סמי גרונמן (אהל )1943ועוד .ליאופולד
לינדברג ביים בהבימה את פרופסור מנהיים מאת הנס וול ,מחזה שיש בו גם מסר
אקטואלי על גורלם של יהודי גרמניה בהווה .יקה נוסף ,ליאופולד יסנר ,ביים את
הסוחר מונציה מאת שקספיר ( ,)1936בימוי שעורר ויכוחים לגבי הפרשנות .יסנר היה
מוכן להצטרף להבימה ,אולם הקולקטיב לא הזמין אותו לחזור ולביים כל שכן
לנהל את התאטרון .מעט מאוד שחקנים גרמנים התקבלו לתאטרון הארץ ישראלי.
יקית אחת שיחקה בהבימה; שחקנית לא ידועה עם ניסיון גרמני בשם הלנה אריאל,
עליה אמרה השחקנית גובינסקה" .יש לה השקפה לא נכונה על המשחק" .גם משה
הלוי ,מנהל ובמאי האהל ,הסתייג מהיקים .אמנם התאטרון ,לדבריו" ,לא סגר את
דלתו בפני שחקנים יקים" ,אבל" ,שחקן חדש מעולה ככל שיהיה ,חניך מסורת
תיאטרונית וחברתית שונה ,עלול היה לפגוע בשלמות האמנותית של הקולקטיב".
בדבריו של הלוי יש גם התייחסות עניינית ומשמעותית .לא זהות 'יקית' גורמת
לקיפוח ,אלא הצורך למנוע את הפגיעה בתאטרון כקולקטיב .מאחר שתאטרון אינו
רק מחזה ,בימוי ומשחק אלא גם מסגרת וזהות חברתית ותרבותית.
1תום לוי ,היקים והתאטרון העברי ,במאבק בין מערב למזרח אירופה ,רסלינג 376 ,2016 ,עמ'.
