Page 55 - תאטרון 42 לאינטרנ ט
P. 55

‫אלזה ועיר של חלום‬

‫הטיפש הזה הוא כבר הכומר המוודה שלך?‬                                            ‫זימון‬

                       ‫והגברת שלנו?‬                                            ‫ברתה‬

‫(צופה מבעד ללורנטה המוזהבת; רגוע) הוא גמור‪ .‬לשבת ישר הוא‬                       ‫זימון‬

                       ‫כבר לא מסוגל‪.‬‬

‫לא אכפת לי‪ .‬אני החלטתי‪ .‬אני לא רוצה לעבוד בשביל אנשים‬                          ‫ברתה‬

                       ‫אחרים‪.‬‬

‫(מנצל בהתרגשות את ההזדמנות) כן‪ ,‬תשפכי כאן את הלב‪ ,‬חתולונת‪.‬‬                     ‫זימון‬
                                                  ‫(רוצה לשוב איתה לאחור)‬

‫הוא לא יישאר כאן עוד הרבה‪ .‬הוא יוצא עכשיו כבר בשש כל בוקר‬                      ‫ברתה‬

‫לרכיבה‪( .‬הם ניגשים אל הביתן של הצוללן‪ .‬הקרוסלה מאטה במקצת‪.‬‬
                                             ‫בדרך נשמע קולו של היינריך)‬

                       ‫היינריך עוד סיבוב‪ ,‬בובה?‬

                       ‫מה – לא? אדוני!‬                                         ‫ליזכן‬

‫אישה (מהמיגלשה) בואו אלי!‬

‫תטפס על המעקה ואז תוכל להחזיק בחישוק‪.‬‬                                          ‫ליזכן‬

‫נערי רחוב (צועקים) השימפנזה ברח‪ ,‬השימפנזה הענק ברח! (נוצרת פניקה‪ ,‬בולם‬

‫רצים בבהלה ומתכנסים לכדי פקעת ענקית‪ ,‬כמעט כל הנוסעים‬
                  ‫קופצים בבהלה מהקרוסלה‪ ,‬גם ליזכן מתכוננת לקפוץ)‬

‫השימפנזה הענק עם הזנב החתוך ברח‪ ,‬הוא ברח!!‬                                     ‫נער‬

‫אתה לא שומע? הקוף הענק ברח! הוא מסוכן‪ ,‬הוא נושך‪ ,‬אני‬                           ‫ליזכן‬

‫מפחדת! המורה שלי אמר שחיות קודם כל מחפשות את הילדים‪.‬‬
‫(הצוללן נמלט מהביתן שלו‪ ,‬מנופף בידי המתכת שלו ומנענע‬
‫במסיכת הצוללנים שלו‪ ,‬נראה משעשע ונורא כאחד‪ .‬היינריך מחבק‬

                                                                    ‫את ליזכן)‬

‫(ניגשת אל הקרוסלה) תישארו לשבת‪ .‬זאת רק פרסומת מהלכת‬                            ‫אימא‬

                       ‫לקרקס‪.‬‬

‫אז זה לא מסוכן‪ ,‬נכון‪ ,‬אימא פיוס?‬                                               ‫ליזכן‬

‫היינריך לא‪( .‬מנענע בראשו) קוף קטן והעסק כבר לא דופק‪ ,‬מה‪ ,‬אימא פיוס?‬

‫(צינית ועגמומית) מה אכפת‪ .‬כל זמן שאני עוד דופקת‪( .‬כל מי‬                        ‫אימא‬
‫שהקדים וקפץ מהקרוסלה חוזר אליה עכשיו‪ .‬גם שתי גברות‬

                                       ‫מגונדרות שצועדות בידיים שלובות)‬

‫מגונדרת (להיינריך) קח אותי! הצעצוע שלך שביר מדי‪.‬‬

‫שנייה הוא זכה בה בקליעה למטרה! (האדונים האפורים פורצים בצחוק רם)‬

‫היינריך (לליזכן) רואה כמה אני פופולרי‪ ,‬ליזכן?‬

‫גיליון ‪42‬תאטרון ‪53 ‬‬
   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60