Page 57 - תאטרון 42 לאינטרנ ט
P. 57
ארתור ארונימוס ואבותיו
(משנות הילדות של אבי האהוב)
מחזה ב־ 15תמונות משנת 1932
עברית :ביאטה אסתר פון־שוורצה
ענבל בראל
דיוקנו של ארתור בראי התקופה
ארתור ארונימוס ואבותיו נכתב ב־ ,1932כאשר היתה אלזה לסקר־שילר בת
למעלה משישים .בעשור השביעי של חייה היא עדיין היתה צעירה ברוחה:
אמנית חסרת פשרות וחסרת פרוטה הנודדת בין מקומות דיור מזדמנים ,לוחמת
צדק שאינה מהססת להביע את דעותיה ואת רגשותיה בעל־פה ובכתב .התנועה
האקספרסיוניסטית וממשיכי דרכה ראו בה נביאה נערצת :משוררת מקורית
המשמיעה את קולה האישי בדמותם של פרסונות בדיוניות ,המשלבים ביצירתה
עולמות תוכן שונים – מקראיים ואוריינטליים ,מיתולוגיים וקלאסיים -
לרקמה לשונית מיוחדת .ה"ברבור השחור של ישראל" ,כפי שכינה אותה ידידה
המשורר פיטר הילה ,היה מושא לחיקוי עבור דור שלם ,אך הכוחות
הלאומניים שרעמו באותה תקופה לעגו לכתביה ,ואולי גם חרדו מפניהם .בזמן
שכתבה את המחזה שלפנינו היא כבר ספגה לא מעט התקפות מילוליות
ופיזיות מצד הנאצים ,שגילו איבה מיוחדת כלפי אותה משוררת 'אחרת',
הקוראת תגר על כללי החברה ,מורדת בתפקידי האישה המסורתיים ומתהדרת
בהיותה "יהודייה פראית" ,בתו של עם עתיק ונבחר.
העולם היהודי נשא בעיניה משמעות של חלום ,חזון והשראה .ארץ־ישראל
נצטיירה לה כמרחב בראשיתי ומפתח לאחווה בין דתות ואומות 1.סיפורי
המקרא הקסימו אותה והיא הזדהתה במיוחד עם יוסף בעל החלומות -בן
אהוב ודחוי כאחד :יקיר נפשו של האב ושנוא־ליבם של אחיו אשר גזרו עליו,
בקנאתם ,דין גלות ,ובספרה בלדות עבריות ( )1914תיארה מגוון של גיבורים
תנ"כיים מזווית אישית ,המעניקה פרשנות חדשה לדמותם .זיקתה
הבלתי־אמצעית לדמויות המקראיות אפיינה גם את תחושתה כלפי אלוהים:
1כפי שתיארה בספרה ארץ העברים ,אותו כתבה לאחר ביקורה הראשון בארץ בשנת .1934
