Page 60 - תאטרון 42 לאינטרנ ט

‫חמש‪ ,‬שש‪ ,‬שבע!‪( 4‬בנימת דיבור של האיכרים הווסטפאליים)‬
‫סבא היה בדיוק בגילי – גיל יפה! נכון‪ ,‬אימא?‬

‫(אינה יכולה להתאפק וצוחקת) כן‪ ,‬שובב! לעיתים נראה היה‬ ‫גב' שילר‬
‫שהסבא היקר שלך היה בגילך‪( .‬שוב ברצינות) אך לפעמים‬

‫חשבתי שהוא היה זקן כמו אלוהים‪.‬‬

‫ארתור ארונימוס בגלל שהוא סיפר הרבה על אלוהים?‬

‫גם בגלל זה‪ ,‬אבל גם מפני שהוא הרבה לדבר על שלום‬ ‫גב' שילר‬
‫נצחי ופניו אורו – ומי שהביט בו‪ ,‬זכה תמיד לנחמה‪.‬‬

‫ארתור ארונימוס (באותה נימה עצובה) תמיד‪ ,‬תמיד‪.‬‬

‫(פונה לשורה של מצבות‪ ,‬אומרת בחיוך) ואתה‪ ,‬ילדי‪ ,‬חייב‬ ‫גב' שילר‬
‫להיות בן אדם טוב‪ ,‬ולו רק לכבודו של סבא‪.‬‬

‫פתאום ארתור ארונימוס מקפץ‪.‬‬

‫(נבהלת) לא הבטחת להיות ילד טוב?‬ ‫גב' שילר‬

‫ארתור ארונימוס מפני שאת בוכה כל הזמן‪ ,‬אימא‪.‬‬

‫(נעצרת לפני מצבה שבה חרוטים שמו של אביה ושתי כפות‬ ‫גב' שילר‬
‫ידיים מורמות למעלה בתפילה) פה נטמן הסבא'לה האהוב‬
‫שלך‪ ,‬הבלתי נשכח שלנו‪( ,‬בהדגשה) הרבי המפורסם של‬
‫ריינלנד ו־וסטפאליה‪( .‬היא שוקעת בהרהורים‪ ,‬אחר־כך‬
‫מרימה את ארתור ארונימוס) ועתה‪ ,‬ילדי‪ ,‬תוציא את‬
‫האבנים הקטנות שלך מארנקך הרקום בפנינים והנח אותם‬

‫יפה‪ ,‬אחד על השני‪ ,‬על לוח האבן הגדול‪ ,‬כפי שאתה נוהג‬
‫לעשות במשחק הקוביות שלך‪.‬‬

‫ואת האבן הזאת עם הברזל אניח באמצע (הוא מסדר את‬ ‫ארתור ארונימוס‬
‫האבנים במיומנות)‪ .‬אימא‪ ,‬למה אני צריך להניח אבנים על‬
‫לוח המצבה? קספר מביא לאבא שלו זר פרחים מיובשים‬

‫בכל יום ראשון‪.‬‬

‫אסביר לך כשתגדל‪ ,‬ילדי‪ ,‬ואז נבנה לסבא (גם היא מניחה‬ ‫גב' שילר‬

‫אבנים על המצבה‪ ,‬אבל בצורה הרבה יותר מגושמת מבנה‬
‫שעוקב אחרי תנועותיה במנוד ראש‪ ,‬כמסתייג מחוסר‬
‫המיומנות שלה) – – – בית עד לב השמיים‪ .‬בכל אופן‪,‬‬

‫‪ 4‬לפי אמונה תפלה הנפוצה בין איכרי וסטפאליה ניתן להסיק ממספר הקריאות של הקוקייה כמה שנות חיים‬
‫נשארות לשומע; ארתור ארונימוס חושב שמספר הקריאות מצביע על גילו של בן אדם‪.‬‬

‫‪ 58‬תאטרון ‪ ‬גיליון ‪42‬‬