Page 65 - תאטרון 42 לאינטרנ ט
P. 65
אלזה ועיר של חלום
שבעלת הדבר עצמה מעידה במכתבה למו"ל שלה ,זלמן שוקן ,בספטמבר :1940
"לעתים המחזה רציני ביותר ,אבל גם משעשע למדי" 1.אולם בשונה משני
הגאונים ההוליוודיים שלא השכילו להבין את עומק האימה והמפלצתיות
הטמונות במנגנון הגזעני והרצחני של הרייך השלישי ,אלזה לסקר־שילר,
הגולה בירושלים ,חוותה את נחת זרועו של אותו מנגנון על בשרה ,ומשום כך
נקל לחוש בכאב הטראגי שמתחת למסכות הקרנבל ,מסורת פרפורמטיבית
שלסקר־שילר עוד נושאת עימה מגרמניה של ימים טובים יותר.
ולכן ,ארבע שנים לפני סיומן של מלחמת העולם השנייה והשואה ,מזמנת
אלזה לסקר־שילר לצוותא אחת ביצירתה המיטלטלת בין פנטסמגוריה
סוריאליסטית־אקספרסיוניסטית לדרמה פוליטית לגיא בן הינום בירושלים (ממנו
שאב ה"גיהינום" את שמו) – העיר שהיוותה לגבי המשוררת הדגולה בת ה־,71
המרוששת והזרה מבחינה לשונית ומנטלית ,גיהינום אישי יומיומי בשנות חייה
האחרונות והמיוסרות – בליל של דמויות" ,פאסטיש" שהיום היינו מכנים אותו
"פוסט־מודרני" .הוא מורכב מלבד המופע העצמי שלה ,ממלכי התנ"ך שאול,
דוד ,שלמה והבעל האלילי; מגיבורי פאוסט של גתה הכוללים חוץ מפאוסט
ומפיסטו ,בין היתר ,גם את הסרסורית מרתה שוורטליין (דווקא גרטכן ,אהובתו
של פאוסט ,נעדרת ,אם כי מדובר עליה כמי ש"הואיל ועם הגיל היא בשומן
מתברכת ,את גופה המפתה בלובנו החלבי עוד עתה ,למחוך היא דוחסת") ;
מהוליווד – מזמינה אלזה לסקר־שילר לתמהיל הטקסטואלי־בימתי הססגוני שלה
את הבמאי הידוע מקס ריינהרדט לביים את המחזה שבתוך המחזה ,ויחד איתו
"מגיעה" שלישיית המצחיקנים של שנות ה־ 30וה־ 40המוקדמות במאה שעברה
– האחים ריץ; ומירושלים – זוכה להיכלל במחזה ה...דחליל מגנו של דוקטור
טיכו -רופא העיניים הידוע (זוכרים את המיקרוב בעין של ציונה שאותו טיכו
מוציא במערכונו של שיקה אופיר ז"ל? – )...המחזר אחרי המשוררת ומבין
בשירתה הרבה יותר ממבקריה ,שאחד מהם גרשון סווט ,עורך "הארץ" ,מועלה
לבמת החיזיון בעודו יושב בקהל הקריאה הראשונה ;...ומפיסטו מארח על
שולחנו את ההנהגה הנאצית ,שבאה לכבוש גם את השאול -היטלר ,גרינג,
גבלס ,הס ,בלדור פון שירך ורוברט ליי -ולא על ידי מלאך ולא שרף,
אלא דווקא הוא עצמו ,השטן ,הרוע הקלאסי בהתגלמותו ,זה שהסגיר לידי
היטלר את “כהן הקטן" (כינוי אנטישמי ליהודי) ,מפקיד את עצמו – מתוך
זעזוע על הוולגריות וחוסר האנושיות של אורחיו -על הטבעת הרוצחים על
גייסותיהם בים של לבה רותחת ,כשהם עדיין זועקים "הייל היטלר" (רק שירך
השוקע ביוון המצולה צורח במילותיו של ישו " -אדולף ,אדולף ,למה
1 Kevin Vennemann, „Nachwort“, in: Else Lasker-Schüler, IchundIch, hg.
Karl Jürgen Skrodzki & Kevin Vennemann (Frank./M,: Jüdischer Verlag im
Suhkamp Verlag, 2009), p. 93.
גיליון 42תאטרון 63 
