Page 63 - תאטרון 42 לאינטרנ ט
P. 63

‫אלזה ועיר של חלום‬

‫ואומרת) הנה‪ ,‬תתכבדו יחד לזכרו של הקדוש הרב אוריאל‬
                                   ‫שהוטמן כאן באדמה המקודשת‪.‬‬

‫סליחה‪ ,‬סליחה‪ ,‬הגברת שילר‪ .‬לא הכרתי אותך‪ ,‬את העלמה‬                        ‫הגנן היהודי‬
‫הנריאטה‪ ,‬בתו של כבוד הרב אוריאל‪( .‬הוא מנשק את קצה‬
‫שכמייתה של גב' שילר‪ .‬בינתיים הגנן הנוצרי שובר ענף‬
‫קטן מעץ החיים הקטן ומחבר אותו אל כובעו של ארתור‬

                                                            ‫ארונימוס)‪.‬‬

‫(ממלמל לעצמו) לבו היה כד ברזל ואלוהים יצק בו את‬                          ‫גנן יהודי‬
                                                                 ‫רצונו‪.‬‬

‫שעת בין הערביים‪ .‬הגברים משעינים את האתים על גזעי העצים והולכים‬
‫אחרי גב' שילר וארתור ארונימוס לכיוון שער היציאה של בית העלמין‪.‬‬
‫שומעים רק את הטריקה העמומה של השער הנסגר אחריהם‪ .‬כוכב עולה מעל‬

                                                                        ‫קברו של הרבי‪.‬‬

‫יוסף חוצה את המדבר‪ ,1927 ,‬דיו וצבעי מים‪ ,‬ציור של אלזה לסקר‪-‬שילר‪ .‬באדיבות אוסף‬
                                                                    ‫מוזיאון בר‪-‬דוד‪ ,‬קיבוץ ברעם‪.‬‬

                               ‫גיליון ‪42‬תאטרון ‪61 ‬‬
   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68