Page 69 - תאטרון 42 לאינטרנ ט
P. 69
אלזה ועיר של חלום
*
אני שמח וגאה על הזכות שנפלה בחלקי להיות המתרגם הראשון של מחזה
מבריק ,חשוב ועלום זה לגבי הצופה הישראלי – ולמען האמת גם לגבי רוב
הצופים דוברי הגרמנית .תרגום אני ואני היה ללא ספק המשימה הקשה ביותר,
שניצבה בפני אי פעם כמתרגם מחזות .לא זו בלבד שהמחזה חובר בסגנונה
הלשוני הייחודי והקשה להתקה משפה לשפה של אלזה לסקר־שילר ,ולא רק
שהיצירה מחורזת בחלקה ,אלא שהמשלבים והנורמות הלשוניים שמתוכם דלתה
היוצרת את מילון המלים ,הביטויים והתחביר שלה ,ועל בסיסו יצרה
אידיומטיקה אישית משלה של תבניות וצרופים מילוליים – מצע וורבלי זה
קרוץ במהותו מלשון הגרמנית "הקיסרית" של ערב מלחמת העולם הראשונה.
מאז ואילך עברה הגרמנית כמה וכמה גלגולים עד שאין היא דומה יותר היום
(גם הגרמנית המדוברת וגם הספרותית) לאותה שפת מקור מדימיונה של
העברית המודרנית המדוברת ללשון המקורות ,ואפילו ללשון העליות
הראשונות .קל וחומר ,בן בנו של קל וחומר ,שלשון נושאת עימה מטבע
הדברים מטענים תרבותיים ,והגרמנית כלשון העילית התרבותית של העולם
המערבי עד למלחמת העולם השנייה,
תרגום זה נסמך אפוא במידה רבה על ההוצאות המבוארות והמוערות של
המחזה של מרגרטה קופר ושל קרל יירגן סקרודצקי וקווין ונמן (שנזכרו כבר),
וכן של גיאורג־מיכאל שולץ 8,אולם על אף הסיוע של פרסומים אלה ושל
אותם מומחים אליהם פניתי ,ואשר רובם ביקשו להישאר בעילום שם ,נותרו
פה ושם ביטויים וצירופים שאת משמעותם ניתן היה רק להקיש מן ההקשר.
בד בבד ,ניסיתי לשמור על החריזה המקורית ,אם כי קשה היה להקפיד על
שימור המשקל ,וכן הקפדתי על ההבחנה בין משלבים לשוניים ,שכן פאוסט,
מפיסטו ומרתה ,דרך משל ,אינם דוברים אמנם גרמנית של המאה ה־ ,18אולם
מובן ששפתם ,השאולה במידה מסוימת משפת המחזה פאוסט ,מושגבת ומורכבת
מגרמנית הביבים של גרינג ופון שירך ,וזו שונה מן הגרמנית המבוררת יותר
של ד"ר יוזף גבלס ,ורמות השיח הללו שונות בתכלית מלשונה המיוחדת של
בת דמותה של המשוררת אלזה לסקר־שילר .נשמרו גם במקורם הביטויים
בלשונות זרות – בעיקר אנגלית וצרפתית – ששולבו בטקסט המקורי ,לרבות
השגיאות הרבות של המחברת בכתיב ובתחביר של שפות אלו ,שכן תבניות
אלו הן משמעותיות ,ומאייכות הן את מעמדם והשכלתם של הדוברים (לדוגמה
– שיחת הדחליל ומר סווט במערכה האחרונה) ,הן התפתחויות עלילתיות ,והן
את אווירתם של מקום ותקופת ההתרחשות.
בה במידה חשוב היה לשמר את ההתייחסויות המפורשות ואת ההרמזים
למטענים תרבותיים מרכז־אירופיים ,שעד למלחמת העולם השנייה חזקה של
8 Schulz, pp. 349-360.
גיליון 42תאטרון 67 
