Page 73 - תאטרון 42 לאינטרנ ט
P. 73

‫אלזה ועיר של חלום‬

‫היא לא בשבילי –‬                                                          ‫פאוסט‪:‬‬

‫מזל טוב! בית קטון וחסון מבטון יקנה הבורגני ברצון‪,‬‬                        ‫מפיסטו‪:‬‬
‫שיהיה לו לעולמים ביטחון! כ י האלמנט הזה יעורר את‬
‫שנאתו של הגמד! ז א ת א ו מ ר ת‪ְּ :‬ש ַאר־כוח יסב לו‬

                                                                  ‫דאגה!‬

‫כמה שדבריך‪ ,‬הוד נסיכותך‪ ,‬מביישים אותי –‬                                  ‫פאוסט‪:‬‬

‫כולי תקווה‪ ,‬שרק לפי שעה‪ ,‬ההישרדות הסתומה של‬                              ‫מפיסטו‪:‬‬
                                             ‫הבריאה משתקת אותך‪.‬‬

                       ‫פאוסט‪ :‬אני מבויש ‪--‬‬

‫אני חש במצוקתך ומסמיק יחד אתך על הלחי של ליבך‪.‬‬                           ‫מפיסטו‪:‬‬
‫(מחמיא) – כמו הבתולה בת ה־‪ 80‬אני מתחיל להסמיק אתך‬

                                                   ‫מבושה‪ ,‬היינריך‪...‬‬

‫האם השטן מרמז בלשון בוטה למרגרטה?‬                                        ‫פאוסט‪:‬‬

‫(מעמיד פנים) בגלל טעותך פאוסט‪ ,‬אני במבוכה ־‬                              ‫מפיסטו‪:‬‬

‫(הצידה לנפשו) אלוהים‪ ,‬אני לא עומד בפני הניסיון‪.‬‬                          ‫פאוסט‪:‬‬

‫(מרתה שוורטליין נכנסת לחדר)‬

‫(מפנה עורף לפאוסט) הייתי מת לירוק לו בפרצוף המתחסד!‬                      ‫מפיסטו‪:‬‬
         ‫גברת שוורטליין‪ ,‬קראי לנו את עמוד פ‪ .‬ביומן שלי‪.‬‬

‫הבמאי ריינהרדט‪ :‬עצור! מפיסטו‪ ,‬חזור בבקשה שוב על הרפליקות האחרונות‬
‫ותדגיש את הבוז‪ :‬הייתי מת לירוק לו בפרצוף המתחסד‬

                                                                  ‫וכולי‪.‬‬

‫הייתי מת לירוק לו בפרצוף המתחסד!‬                                         ‫מפיסטו‪:‬‬

‫נו‪ ,‬זקנה‪ ,‬למה את מחכה?‬                                                   ‫מפיסטו‪:‬‬

‫(באורח שגרתי‪ ,‬ממלמלת לעצמה) "אחרת המרק יתקרר‪".‬‬                           ‫גב' מרתה‪:‬‬
‫סבלנות‪ ,‬אדון שטנס‪ ,‬אני לא יכולה למצוא את זה כל כך‬
‫מהר – אתה גם יודע אדון שטנס‪ ,‬מרתה שוורטליין‬

                                                             ‫מתעוורת‪.‬‬

‫אגב‪ ,‬בהתאם לכל מנהגי האופנה‪ ,‬מאפרת מרגרטה כל ערב‬                         ‫מפיסטו‪:‬‬

‫את פיה הדובדבני באודם מתוק של אהבה‪ .‬והואיל ועם‬
‫הגיל היא בשומן מתברכת‪ ,‬את גופה "המפתה בלובנו החלבי‬

                                  ‫עוד עתה"‪ ,‬למחוך היא דוחסת‪.‬‬

‫גיליון ‪42‬תאטרון ‪71 ‬‬
   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78