Page 74 - תאטרון 42 לאינטרנ ט
P. 74
אדון שטנס יודע שאני מתעוורת – ( היא קוראת כילדה שזה גב' מרתה:
עתה למדה לקרוא מתוך הגיליון הגדול) הבתולה את חושיו של
פאוסט סחררה ,את השטן הוא שאל איך ישיגה?
(מרתה שוורטליין יוצאת)
גרטכן שלי... פאוסט:
(למפיסטו בזעם) :מלכודת לחושי בסתר טמנת!
הרבה יותר ממני פרחת והתנפחת – מפיסטו:
(גב' מרתה חוזרת שוב לחדר ומתאמנת ללא הרף בקידות)
(בלב כבד)ַ :מע ָין ִח ֵּייך מסנטרה – פאוסט:
(צוחק בלעג). מפיסטו:
שטן!!! פאוסט:
אתה שוכח ידידי ,שאני השטן שלך "הפרטי". מפיסטו:
מאיזה חומר נוצרת? לבטח לא ממלחים אנושיים ,גם לא – פאוסט:
מממלכות אבודות שהפכו לעפר ואפר.
טעות ,אדון הדוקטור פאוסט ,המלאכונים הספורים, מפיסטו:
שמאישיותי המכוננת שונים ,אם לדימיון מתייחסים ,אינם
מספיקים לשמש כשורשי האנושות האציליים.
(קורס וכורע על ברכו) פאוסט:
מה איכפת לו מהמשורר הגדול? מפיסטו:
אני מבקש מריבון העולמים ,אני ילדו ,אני מתחנן אליו – פאוסט:
ְּלאור.
יש בכי בתבל – פאוסט:
כמו מת האל הרחום –
וצל עופרת הנופל
כבד כקבר האטום.
בוא כדאי להתחבא קרובים –
בכל הלבבות שוכבים החיים
כמו בארונות מתים.
72תאטרון גיליון 42
