Page 75 - תאטרון 42 לאינטרנ ט

‫אלזה ועיר של חלום‬

‫שמע כדאי שנתנשק עד כלות –‬

‫הולם געגוע בדופק העולם –‬

‫שבו עלינו ִל ְּכלות‪...‬‬

‫הוא לא שומע אותך‪ ...‬כי גם השאול‪ ,‬ילד‪ ,‬שבו אתה‬ ‫מפיסטו‪:‬‬
‫נמצא‪ ,‬גיהינום מודרני‪ ,‬איננו של האלוהים‪ .‬את אש התופת‬

‫הגה נזיר כעונש לחוטאים אומללים‪.‬‬

‫זה הרי לא כתוב בשום מקום בספר הספרים? יש לך אולי‬ ‫פאוסט‪:‬‬

‫איזה קטע של טקסט שאבד? (לאחר אתנחתה קלה) אחרת‬
‫שיבוא ויעזרני‪ ,‬ואני אקוד לפניו ַוישתחו‪( ...‬שר בלחן של‬

‫עוגב‪ ):‬ואני אקוד לפניו ַוישתחו‪...‬‬

‫אני ֵּעדו – אלוהים "ישנו"! הוא הרי היה זה שקילל אותי‬ ‫מפיסטו‪:‬‬

‫בגן העדן לבלי רחם! האישה הראשונה הפילה אותי מן הענף‬
‫עם הפרי! (אתנחתה קלה) היינריך הענוג‪ ,‬פרוס בשירך את‬
‫מצוקתך‪ ,‬כן שיר‪ ,‬שיר את המזמור במשנה מורא – אני‬

‫במצח נחושה אתאמן לי רק בליבוי הבערה!‬

‫מרתה שוורטליין‪( :‬מופיעה שוב על המרפסת‪).‬‬

‫רבותי‪ ,‬סלחו לי שאני מרשה לעצמי שוב להתערב‪ :‬השולחן‬ ‫מרתה‪:‬‬

‫ערוך‪ ...‬כנפי המלאכים הרכות נשרפות‪( .‬סופרת על‬
‫אצבעותיה את מספר האורחים) מה אני אומרת? – אחד‪,‬‬
‫שניים‪ ,‬שלושה? אורחים? "ארבעה" אורחים למר שטנס בחדר‬

‫האוכל ממתינים‪.‬‬

‫(מפיסטו מתרומם בקולניות)‬

‫הבמאי ריינהרדט‪ :‬אם יורשה לי לבקש‪ ,‬מפיסטו‪ ,‬תואיל בבקשה להתרומם יותר‬
‫בשקט‪" ,‬באופן מלכותי" יותר!‬

‫אין לי שום חשק לחקות את גיתה אחד לאחד‪.‬‬ ‫מפיסטו‪:‬‬

‫הבמאי ריינהרדט‪ :‬אני מכבד את התנגדותך‪ ,‬מר שטן‪( .‬ריינהרדט מבחין‬

‫מאחורי אחת הקוליסות בשחקן קרל האנמן) קח אתה את‬
‫התפקיד ה ָפ ָג ִזי הזה‪ ,‬קרל ָהאנ ָמן‪ 9.‬אביך המנוח‪ ,‬שהיה גם‬

‫מנהל אמנותי‪ ,‬עשה לעצמו שם בחיקוי מפיסטו‪ :‬בארץ‬

‫ובחוץ לארץ‪.‬‬

‫‪ 9‬השחקן קרל האנמן ("קרל בן שיכר")‪ ,1953 – 1895 ,‬הופיע בשנות העשרים של המאה ה‪ 20-‬על במות‬
‫שונות בברלין‪ .‬אלזה לסקר־שילר פרסמה עליו ב‪ 1924-‬את השיר "ההאנמן"‪ .‬אביו‪ ,‬אמיל האנמן (שנפטר‬

‫ב‪ )1904-‬היה מנהל אמנותי בתאטראות קניגסברג‪ ,‬שטטין‪ ,‬פרייברג בסכסוניה‪ ,‬ממל וטילסיט‪.‬‬

‫גיליון ‪42‬תאטרון ‪73 ‬‬