Page 167 - ETUZUV HATODAA.ETUZUV HATODAA.1A

‫‪Pg: 167 - 6-Back 21-06-20‬‬

‫יחומה לומגתה ןונגנמב םינפבמ טבמ — תיגולוכיספ תולת םיסדנהמ דציכ ‪167‬‬

‫של המוח בגדר תעלומה‪ .‬התברר שהמחט הוחדרה בסמוך לגרעין הנסמך‬
‫(נוקלאוס אקומבנס) המכונה לעתים "מרכז העונג" במוח‪ .‬הגרעין הנסמך‬
‫הוא אזור המטרה לדופמין‪ .‬אמרנו קודם שדופמין הוא חומר כימי‪ .‬ברגע‬
‫שהאות הדופמינרגי מגיע אל הגרעין הנסמך הוא גורם לתחושה נפלאה‪ .‬זהו‬
‫אותו אזור במוח המייצר אצלנו תחושת עונג בעת אכילת שוקולד‪ ,‬קיום יחסי‬
‫מין או האזנה לשיר אהוב‪ .‬החוקרים הקנדיים‪ ,‬החדירו אלקטרודות למוחן‬
‫של החולדות אשר העבירו זרם חשמלי חלש‪ .‬מאותו רגע איבדו החולדות‬
‫עניין בכל דבר שהוא — הן הפסיקו לאכול ולשתות‪ ,‬והתנהגות החיזור שלהן‬
‫נפסקה לחלוטין‪ .‬הן שכבו מצונפות בפינת הכלוב‪ ,‬משותקות מעונג‪ .‬בתוך‬
‫ימים אחדים מתו כל החולדות מצמא‪ ,‬אבל למעשה הן מתו כתוצאה מעודף‬
‫דופמין‪ .‬עודף הדופמין הוביל לתחושת סיפוק משתקת ולכן החולדות לא‬

‫חשו דחף למלא את כל שאר הצרכים הנדרשים לתפקוד תקין‪.‬‬
‫כך גם כאשר אפשרו לבני אדם ללחוץ על דוושה על מנת לגרות את‬
‫אותו אזור במוחם‪ ,‬הם לחצו על הדוושה ללא הפסקה‪ .‬ההבנה ששררה‬
‫בקרב פסיכולוגים וחוקרי מוח באותה תקופה הייתה שדופמין התפתח על‬
‫מנת להסב תחושה טובה לבעלי חיים ובני אדם‪ .‬מבחינה אבולוציונית‪,‬‬
‫מטרת הדופמין היא לחזק פעולות שמקדמות את ההישרדות שלנו‪ ,‬בפרט‬
‫אוכל רווי בפחמימות וגלוקוז‪ ,‬כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬שוקולד או קני סוכר הידועים‬
‫כחומרים שמעלים באופן משמעותי את רמות הדופמין ולכן גם משרים‬
‫תחושה טובה בהשוואה לאוכל דל בפחמימות כמו מלפפון‪ .‬זוהי גם הסיבה‬
‫לכך שתמיד נעדיף שוקולד או סופגנייה על פני מלפפון‪ .‬בנוסף רמות גבוהות‬
‫במיוחד של דופמין נמדדו בעת קיום יחסי מין ובפרט בעת אורגזמה‪ .‬המטרה‬
‫האבולוציונית כאן ברורה והיא לייצר מוטיבציה לשכפול הגנים‪ .‬אך לימים‬
‫הסתבר שלדופמין יש פונקציות נוספות ומשמעותיות לא פחות מאשר לגרום‬

‫לנו אושר או לחזק התנהגויות הישרדותיות‪.‬‬

‫הסיפור האמיתי שמאחורי הדופמין‬
‫בשלהי המאה ה־‪ 20‬חלה תפנית שהדהימה את קהילת חוקרי המוח‬
‫והפסיכולוגים‪ .‬בשנת ‪ 1998‬בחן וולפרם שולץ (‪ ,)Schultz, 1988‬חוקר‬