Page 171 - ETUZUV HATODAA.ETUZUV HATODAA.1A
P. 171
Pg: 171 - 6-Back 21-06-20
יחומה לומגתה ןונגנמב םינפבמ טבמ — תיגולוכיספ תולת םיסדנהמ דצי כ 171
במילים אחרות ,התגמול מענג יותר ככל שהוא מפתיע יותר .פרץ הדופמין,
שנועד להתריע בפני המוח על גירויים חדשים ,הוא בעל חשיבות להישרדות.
הישרדותם של בעלי חיים בעולם תלויה ביכולת לנבא את המצב .ברגע
שמתרחשת סטייה מהתבנית הצפויה ,יש לכך חשיבות עליונה שמחייבת
ערנות של המערכת הקוגניטיבית .אם תינוק התרגל כי בכיו גורם לסביבה
להגיב אליו ,ולפתע הסביבה לא מגיבה אל בכיו ,זוהי נורת אזהרה שמחייבת
אותו לערנות .התרחיש הנורא ביותר עבור המערכת הוא חוסר ודאות.
נחזור לפרדריק סקינר ,מחלוצי הפסיכולוגיה הביהביוריסטית בשנות
החמישים ,שעל התיבה המפורסמת שבנה ,תיבת סקינר ,הרחבנו בפרק
השביעי .סקינר הוא הראשון להדגים מה קורה לבעלי חיים במצבי חוסר
ודאות ,מצבים שבהם אין הם יודעים לנבא מתי יגיע התגמול .במסגרת
ניסוי בחולדות ,הוא נתן לחולדה להסתובב בתיבה עד אשר לחצה במקרה
על דוושה .בתגובה ללחיצה קיבלה החולדה מזון .החולדה המשיכה
להסתובב בכלוב ושוב לחצה על הדוושה במקרה וקיבלה בתגובה מזון.
אט־אט למדה החולדה שבכל פעם שהיא לוחצת על הדוושה ,היא מקבלת
תגמול .מתי לדעתכם לחצו החולדות על הדוושה? נכון ,בכל פעם שהיו
רעבות .בשלב הבא החליט סקינר להוסיף למניפולציה מרכיב של חוסר
ודאות :כאשר החולדות לחצו על הדוושה הן קיבלו מזון רק מדי פעם.
סקינר יצר ,למעשה" ,לוח תגמולים משתנה" .בניגוד ללוח תגמולים
קבוע שבו ניתן לצפות בדיוק מתי יגיע התגמול ,בשלב זה הגיע התגמול
לאחר לחיצה אחת ,לאחר חמש או שמונה לחיצות .החולדות לא ידעו
לנבא מתי הן צפויות לקבל תגמול .ומה אתם חושבים שקרה אז? כאשר
דפוס התגמולים נהפך לאקראי ,לחצו החולדות על הדוושה ללא הפסקה.
קבלת תגמולים באקראי גורמת לנו לחזור באופן כפייתי על התנהגותנו.
מנקודת המבט הדופמינרגית — אם אמרנו קודם שתאי הדופמין מתרגשים
מתגמולים צפויים ,כלומר ,הם מגבירים את ייצור הדופמין למשמע הצליל
שלאחריו מגיע מיץ התפוחים — מתברר שתאי הדופמין מתרגשים עוד
יותר מתגמולים מפתיעים .המטרה של פרץ הדופמין הזה היא לגרום למוח
לשים לב לגירויים חדשים ,שעשויים להיות חשובים.
