Page 168 - ETUZUV HATODAA.ETUZUV HATODAA.1A

‫‪Pg: 168 - 6-Front 21-06-20‬‬

‫עה־עשרברא קרפ‬ ‫‪ 168‬‬

‫מחלת הפרקינסון (שחוסר בדופמין מעורב בתסמיניה)‪ ,‬את השפעת הדופמין‬
‫במוחם של קופים‪ .‬שולץ הקדיש את כל מחקרו למציאת תרופה לפרקינסון‪.‬‬
‫זה היה מפעל חייו‪ .‬הניסוי שערך היה פשוט יחסית‪ .‬הוא השמיע לקופים‬
‫צליל חזק ומיד לאחר מכן נתן להם מיץ תפוחים ממותק‪ .‬הוא חזר על הניסוי‬
‫מספר פעמים עד שנוצרה אצל הקופים אסוציאציה חדשה‪ .‬הקופים הצליחו‬
‫לקשר בין שמיעת הצליל למיץ התפוחים‪ ,‬מה שמכונה התניה קלסית או‬
‫התניה פבלובית‪ ,‬המכונה כך על שם הפיזיולוג הרוסי איאן פבלוב המוזכר‬
‫בפרק הקודם‪ .‬הצליל נהפך למנבא יעיל עבור הקופים אשר התריע על כך‬
‫שתגמול עומד להגיע‪ .‬שולץ‪ ,‬שחקר את מערכת הדופמין במוח‪ ,‬עקב אחר‬
‫הפעילות החשמלית בתוך תאים בודדים והבחין בדבר מדהים‪ .‬הוא הבחין‬
‫כי בהתחלה עלו רמות הדופמין רק כאשר ניתן להם המיץ; התאים הגיבו‬
‫לתגמול הממשי‪ .‬אבל מרגע שהקוף למד כי בעקבות הצליל החזק מגיע‬
‫מיץ‪ ,‬אותם הנוירונים התחילו לפעול כבר למשמע הצליל‪ ,‬ולא בעת קבלת‬
‫התגמול‪ .‬שולץ מכנה את התאים האלה ״תאי ניבוי״ מכיוון שהם מתמקדים‬
‫בחיזוי תגמולים יותר מאשר בקבלתם‪ .‬לאחר שהקוף למד לקשר בין צליל‬
‫למיץ תפוחים‪ ,‬העלייה המשמעותית בירי הדופמין נרשמה למשמע הצליל‬
‫אך ירדה בעת קבלת התגמול בדמות מיץ התפוחים‪ .‬מוזר‪ ,‬נכון? הלוא אם‬
‫התגמול החיובי הוא זה שמעורר את פעולת הדופמין‪ ,‬הרי שהדופמין אמור‬
‫להיות בשיאו ברגע שהמיץ נגע בבלוטות הטעם של הקוף‪ ,‬אבל הדופמין‬

‫נמצא בשיאו רגע לפני קבלת התגמול‪.‬‬
‫מהניסוי של שולץ אנו מבינים שתפקידו המרכזי של הדופמין אינו‬
‫לגרום לנו תחושת סיפוק ועונג; תפקיד הדופמין הוא לנבא‪ ,‬לייצר סדר‬
‫במה שקורה בעולם באמצעות דפוסים של אם־אז‪ .‬אם אני שומע צליל‪,‬‬
‫מיץ תפוחים עומד להגיע‪ .‬אף שאנו אוהבים לחשוב שהתפקיד של מוחנו‬
‫הוא למצוא פתרונות לבעיות מורכבות‪ ,‬או לחשוב אסטרטגית‪ ,‬או לפתח‬
‫טכנולוגיות‪ ,‬המטרה העליונה של מוחנו היא לייצר סדר בעולם הכאוטי‪,‬‬
‫בבליל הגירויים שמציף את חושינו‪ .‬הדרך הטובה ביותר לייצר סדר היא‬
‫למצוא סימנים בסביבה למה שעומד להגיע‪ .‬לשם כך בדיוק יועדו תאי‬
‫הדופמין במוחנו‪ .‬רגישותם של תאי הדופמין לתגמולים מאפשרת להם‬