Page 211 - ETUZUV HATODAA.ETUZUV HATODAA.1A
P. 211

‫‪Pg: 211 - 7-Back 21-06-20‬‬

‫?םמעתשהל ךכ לכ בושח עודמ 	 ‪211‬‬

                                        ‫נקודות מרכזיות בפרק‬
‫	 •המסך הקטן שאנו לוקחים איתנו לכל מקום מאפשר לנו רגיעה ממש‬
‫בדומה להורים שמנדנדים את העגלה‪ ,‬או נותנים מוצץ לילד כדי שיווסת‬
‫את תחושותיו בעצמו‪ .‬הנייד מספק ניתוק מהסביבה המיידית‪ .‬הבהייה‬
‫הזו מציבה אותנו במצב תודעה אחר המכונה מצב זרימה ממש כמו‬

                                                         ‫היפנוזה‪.‬‬
‫	 •לאינטראקציה עם המסך יש פונקציה זהה של חלימה בהקיץ‪ .‬הנייד‬
‫מעמיד חיץ מדומיין בינינו ובין הסביבה שבמהלכה אומנם אנחנו‬
‫נוכחים פיזית‪ ,‬אבל מנטלית אין אנו בקשב לסביבה‪ ,‬אנחנו לא באמת‬

                                                              ‫שם‪.‬‬
‫	 •חרף התפיסה השלילית של השעמום הרווחת בחברה המערבית‪,‬‬

            ‫לתחושת חוסר הנוחות האיומה הזו יתרונות משמעותיים‪.‬‬
‫	 •היכולת להיות עם עצמנו ועם מחשבותינו היא יכולת נלמדת אך בקרב‬
‫ילדים שאינם רוכשים את היכולת להיות עם עצמם‪ ,‬השעמום נהפך‬

                                               ‫לפחד הגדול ביותר‪.‬‬
‫	 •כתוצאה מכמות הגירויים הרבה שלהם נחשפים הילדים בעת הצפייה‬
‫במסך‪ ,‬הם מפתחים תלות נואשת בגירויים חיצוניים לצורך סיפוק ועניין‪.‬‬
‫	 •תופעה זו מאפיינת לא רק ילדים שגדלו בצמידות למסכים‪ ,‬אלא נצפית‬
‫גם באוכלוסייה הבוגרת‪ ,‬שלא זו בלבד שאינה מסוגלת להכיל מצב של‬
 ‫חוסר גרייה‪ ,‬אלא שהקשב שלה מבוזר על פני מספר גירויים במקביל‪.‬‬
‫	 •תחושת השעמום יעילה לעידוד יצירתיות — במצב נדידת מחשבות‬
‫אין פיקוח על החשיבה המודעת‪ ,‬מה שמאפשר לאסוציאציות ולקשרים‬

                                                  ‫חדשים להיווצר‪.‬‬
‫	 •היכולת למיקוד פנימי ולנדידת מחשבות מצריכה תרגול‪ ,‬בעיקר אצל‬
‫ילדים‪ .‬ככל שהמוח יתרגל לסביבה של גירויים בלתי פוסקים‪ ,‬הוא יפתח‬
‫תלות בגירויים אלה לצורך סיפוק ועניין‪ ,‬וזמן פחּות יוקדש להתבוננות‬
‫פנימית שכה הכרחית לגיבוש זיכרונות‪ ,‬תכנון העתיד‪ ,‬פתרון בעיות‬

                                        ‫ונטילת פרספקטיבה נוספת‪.‬‬
   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216