Page 216 - ETUZUV HATODAA.ETUZUV HATODAA.1A
P. 216
Pg: 216 - 7-Front 21-06-20
רשע־העבש קרפ 216
המידע שבמוחנו — למעשה ,אין צורך בהחלטה ,שכן ,ההתנהגות יוצאת
משליטה מודעת ונהפכת ,כאמור ,לדחף שמעורר את האורגניזם לפעולה
ללא תלות בחשיבה מודעת .האות הוא זה שמניע אוטומטית את הפעולה.
האות יכול להיות דלת הבית או המנעול ,הוא יכול להיות נעלי הריצה או
תחושת הרעב או כפתור הלייק או צליל ההודעה (הנוטיפיקציה) או צבע
האפליקציה .הימצאות בסביבת הדלת ,מניעה אוטומטית את הפעולה של
נעילת הדלת ,ונעלי הספורט המונחות ליד המיטה מניעות את הפעולה
של יציאה לריצה .בהקשר של טכנולוגיה דיגיטלית ,אפוא ,בכל עת שאנו
בסביבת הנייד נבדוק עדכונים בפייסבוק ,בלינקדין או באינסטגרם ,ובכל
עת שאנו שומעים את צליל ההודעה מהוואטסאפ הוא מניע אותנו לבדוק
הודעות ,ובכל עת שאנו נכנסים לרכב נפתח ווייז באופן אוטומטי .פעולות
אלו מתרחשות ללא עיבוד מידע ,מודעות או חשיבה .מוחנו מתוכנת כך שאם
בתחילה נכנסנו לפייסבוק כדי להתעדכן ,הרי שלאחר מספר חזרות הכניסה
לאפליקציה היא אוטומטית ,ללא מחשבה או כוונה .משעה שהתוצאה של
התנהגות מסוימת התרחשה בהקשר מסוים ,נוצרת אסוציאציה מנטלית בין
התוצאה לסביבה שבה היא התקבלה.
הבעייתיות של מנגנון ההרגל — נוקשה ולא מסתגל
הרגל הוא דפוס בעל שני פנים .מצד אחד ,הרגל הוא מנגנון יעיל מאוד וחסכני
באנרגיה ,אבל מצד שני ,הרגל הוא דפוס חשיבה נוקשה מאוד ולא גמיש.
כך ,למשל ,אירע שבאחד מימי השבת ביקש בני הקטן את מנת הסם הקבועה
שהוא מקבל בכל בוקר — קורנפלקס עם חלב .פתחתי את המקרר וגיליתי
שהחלב נגמר .בהבנה שללא חלב אין דרך לצלוח את השבת בשלום ,יצאתי
אל הסופר היחיד שפתוח בשבת .נכנסתי לרכב ובעודי שקועה במחשבות
מצאתי את עצמי פונה שמאלה אל הכביש שמוביל למשרדי .מנגנון ההרגל
הופעל באופן אוטומטי .אני רגילה לנסוע בכל בוקר לעבודה בשעה קבועה.
נכנסתי לרכב בשעה הרגילה ,ולמעשה ,למעט העובדה שהיה זה יום שבת,
כל ה״סטינג״ היה זהה למדי .ה״סטינג״ אותת למוח להיכנס למצב אוטומט.
כאמור ,מבחינה אבולוציונית ,המנגנון האוטומטי יעיל מאוד עבור מוחנו
