Page 215 - ETUZUV HATODAA.ETUZUV HATODAA.1A
P. 215
Pg: 215 - 7-Back 21-06-20
םילגרה םיסדנהמ דצי כ 215
שגם במקרים שבהם אנחנו לא מעוניינים שפעולה מסוימת תיהפך להרגל,
כמו במקרים של אכילת מזון לא בריא מול הטלוויזיה או כסיסת ציפורניים
כשאנחנו עצבניים ,במרבית המקרים היא הופכת להרגל בלא שליטתנו.
בנוסף ,משעה שהרגלים נוצרו ,נתקשה לשלוט גם בהרגלים חיוביים כמו
נעילת דלת ולתכנת מנגנון האומר "היום ,באופן חד־פעמי אני לא מעוניין
בהרגל" .באחד מהימים שכחה בתי הבכורה את המפתח לדלת הבית בבית.
היא נזכרה בכך כאשר הגיעה לבית הספר והתקשרה אליי לבקש שלא אנעל
את הדלת כשאני יוצאת מהבית .הזכרתי לעצמי שוב ושוב בעודי מתארגנת
לצאת מהבית "אל תשכחי לא לנעול היום את הדלת כשאת יוצאת" ,ומה
אתם חושבים שקרה? הנייד צלצל בדיוק כשעמדתי לצאת ,השיחה הסיחה
את דעתי ,וכמובן שנעלתי את דלת הבית .הרגלים ,משעה שנוצרו ,אינם
מותירים מרחב גמישות מכיוון שהשליטה בהם אינה מודעת.
לכן ,ההצלחה של טכנולוגיה דיגיטלית בימינו נובעת מיכולתה לשנות
רצף של פעולות נשלטות לדפוסים אוטומטיים שנעשים לחלק אינטגרלי
מחיינו .היתרון המשמעותי עבור הטכנולוגיה מתבטא בכך שמרגע
שההתנהגות נהפכה מדפוס יזום ומחושב להרגל ,אין צורך להשקיע אנרגיה
בהבאת משתמשים לאפליקציה — המנגנונים שלהם כבר ידאגו לכך.
ההבדל המשמעותי בין התנהגויות נשלטות או יזומות ובין הרגל הוא
שהרגל אינו מצריך תגמול ,רציונל או תכלית ברורה .חברת טכנולוגיה
שהצליחה לייצר מצב של הרגל בקרב המשתמשים שלה ,לא תלויה עוד
במסרי פרסום או בניסיונות שכנוע כדי לעודדם לעשות שימוש באפליקציה.
הרגל לא מצריך החלטה או חשיבה על הפעולה ,הוא מתרחש בדומה לדחף
פרימיטיבי ולכן חברות שואפות לייצר הרגלים בקרב המשתמשים שלהן.
נניח שאנחנו רוצים ללמד ילד קטן לנעול את דלת הבית בכל עת שהוא
יוצא מהבית .כדי לעשות זאת נספק לו רציונל ברור" :אם לא תנעל את דלת
הבית ,גנב יכול להיכנס ".מטרת נעילת דלת הבית ברורה מאוד והיא מניעה
את הפעולה .לאחר שהילד שב וחוזר על אותה פעולה ,ולעתים מספר
פעמים ביום ,נוצר הרגל שמשנה את חוזק הקשרים במוחו .אחרי שחזרנו
על פעולה די פעמים עד שהיא נהפכה להרגל ,אין עוד צורך במנגנון עיבוד
