Page 152 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 152 - 5-Front 21-06-16‬‬

‫דיני האתרוג |‬ ‫קנח‬

‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫קיימים ‪ ‬וצדדי האיבעיא הוא ‪ ‬אם הוא דומה למה שאמרו בחוליןקי‬
‫דריאה שנשפכה כקיתון כשירה‪ ,‬באופן שעדיין 'קיימי סמפונהא'‪ ,‬פירוש‬
‫שהריאה יש בו בשר‪ ,‬וגידי דם המקיימים את הריאה‪ ,‬ואם נימוח כל‬
‫בשר הריאה אבל העור החיצון וכן 'הסמפונות' ‪ ‬היינו הגידי הדם ‪‬‬
‫עדיין קיימים ולא נימוחו יחד עם בשר הריאה‪ ,‬לא נטרפה הבהמה‪,‬‬

‫וכשרה‪.‬‬

‫ובזה נסתפקו חכמי הגמרא אם אתרוג שנימוח דומה לדין הראיה‬
‫שנימוחה‪ ,‬שמצד אחד יש לומר שהוא דומה וגם כאן אם חדרי הזרע‬
‫קיימים הרי הוא כמו 'קיימי סמפונהא' של הריאה והוא כשר‪ ,‬אבל מצד‬
‫אחר יש לומר שאינו דומה‪ ,‬כיון שהריאה אין שולט שם האויר לכן אם‬
‫הסמפונות עדיין קיימים יחזור לבריאותו ולא יזיק לו מה שנימוח בשרו‪,‬‬
‫אבל האתרוג שהוא פתוח לאויר העולם יש לומר שלא יחזור לבריאותו‬
‫אלא יסריחקיא‪ ,‬ובגמ' לא איפשטא איבעיא זו‪ ,‬ונחלקו הראשונים בהלכה‬

‫זו לענין מעשה‪.‬‬

‫דעת הרי"ףקיב‪ ,‬שהוא כשר‪ ,‬שסובר שפסולים אלו הם רק פסולי דרבנן‪,‬‬
‫לכן יש להקל בספיקם‪.‬‬

‫דעת הטורקיג‪ ,‬שיש להחמיר בזה שהוא פסול‪ ,‬כי הוא סובר שפסול זה‬
‫הוא פסול דאורייתאקיד‪ ,‬לכן יש להחמיר כדין ספק דאורייתא לחומרא‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫זו נראה שפשט איבעיא זו לקולא‪ ,‬וכתב בבית‬ ‫קי‪ .‬ד‪ ‬מ"ז ע"א‪ ,‬ובשו"ע יו"ד סימ‪ ‬ל"ו‪.‬‬
‫יוס‪) ‬ד"ה מ"ש וא‪ (‬שכ‪ ‬נראה דעת הרמב"‪‬‬
‫שג‪ ‬השמיט איבעיא זו‪ ,‬אבל הב"ח )אות ה'( כתב‬ ‫קיא‪ .‬עיי‪ ‬בפרי מגדי‪) ‬א"א ס"ק ד'( שהקשה לו‬
‫בדעת הרי"‪ ‬והרמב"‪ ‬שדעת‪ ‬ג‪ ‬כ‪ ‬להחמיר‬ ‫על מה שאמרו שהאתרוג שולט בו האויר‬
‫ולכ‪ ‬הוא מתקלקל‪ ,‬הרי ג‪ ‬לאתרוג יש קליפה‬
‫בזה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬ ‫עבה השומרת אותו שלא יתקלקל והוא כמו‬
‫הבהמה השומרת על הריאה‪ ,‬ולכ‪ ‬כתב דאיירי‬
‫קיג‪ .‬כ‪ ‬הביא בש‪ ‬יש מחמירי‪ ,‬וכ‪ ‬הסיק‬ ‫שניקב האתרוג‪ ,‬ועיי‪ ‬בפרי השדה )ס"ק ד'(‬
‫לעני‪ ‬הלכה‪.‬‬ ‫שכתב ליישב בפשיטות דכא‪ ‬באתרוג כיו‪ ‬שכבר‬
‫נתלש מהאיל‪ ‬אי‪ ‬לומר עליו שיחזור לבריאותו‪,‬‬
‫קיד‪ .‬וא‪ ‬שבדעת הרי"‪ ‬נתבאר שהוא פסול‬ ‫כי אדרבה הוא עומד להסריח יותר‪ ,‬אבל לעני‪‬‬
‫דרבנ‪ ,‬וכ‪ ‬כתב הרא"ש )סוכה פרק ג' סו‪ ‬סימ‪‬‬ ‫הריאה איירי בבהמה חיה שיתכ‪ ‬שיחזור‬
‫י"ח(‪ ,‬מכל מקו‪ ‬כיו‪ ‬שהאיבעיא הוא לעני‪ ‬מצוה‬ ‫לבריאותו‪ ,‬וזה החילוק בי‪ ‬האתרוג לריאה בעני‪‬‬
‫דאורייתא יש להחמיר בזה‪ ,‬כ‪ ‬כתב הב"ח‪,‬‬ ‫זה‪ ,‬וזה הכוונה ששולט בו האויר כי כבר אינו‬
‫ובלבושי שרד )על ט"ז ס"ק ז'(‪ ,‬אבל הגר"א )כא‪(‬‬
‫כתב שבזה נחלקו א‪ ‬הוא פסול דאורייתא‪,‬‬ ‫מחובר למקו‪ ‬חיותו‪.‬‬
‫שהרי"‪ ‬סובר שהוא פסול דרבנ‪ ,‬והטור סובר‬
‫שה‪ ‬פסולי דאורייתא‪ ,‬וכ‪ ‬ביאר בשו"ע התניא‬ ‫קיב‪ .‬כ‪ ‬כתב הטור בדעת הרי"‪ ,‬וכתב ב"י )לעיל‬
‫ד"ה ניקב( שכיו‪ ‬שהרי"‪ ‬לא הביא איבעיא‬