Page 157 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 157

‫‪Pg: 157 - 5-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ו | די‪ ‬נקל‪ ‬קסג‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמח‬

                                                                 ‫קמט על אור‪ ‬האתרוג‬

‫מא‪ .‬לפעמי‪ ‬נמצא שנקמט האתרוג על פני כל ארכו‪ ,‬ונראה כמו שנסדק‬
‫האתרוגקמד‪ ,‬הרי הוא כשר‪ ,‬כי אינו נסדק‪ ,‬אלא שהוא נקמט לצד פני‪,‬‬

                                                                 ‫והרי הוא של‪‬קמה‪.‬‬

  ‫סעיף ו‬

‫דין נקלף‬

‫עד עתה נתבאר דין חסר מגוף האתרוג‪ ,‬ודין נתקלקל חלק הפנימי של‬
‫בשר האתרוג )נימוח(‪ ,‬ועתה יתבאר דין חסר בקליפה‪ ,‬ותחילה נבאר‬

                                                 ‫דברי הגמ' והראשונים‪.‬‬

‫במשנה )דף ל"ד ע"ב( אמרו 'נקלף פסול'‪ ,‬ובגמרא )דף ל"ה ע"ב( 'אמר רבא‬
‫האי אתרוגא דאגליד )פי' שנקלף( כאהינא סומקא )פי' כתמרה אדומה‪ ,‬והיינו‬
‫שאחר שנקלף נהפך צבעו לאדמומיתקמו( כשירה'‪ ,‬והקשה בגמ' והתנן נקלף‬
‫פסול‪ ,‬ותי' לא קשיא‪ ,‬הא בכולה והא במקצתה‪ .‬ונחלקו גדולי הראשונים‬

                                                  ‫בביאור דברי הגמרא‪.‬‬

‫דעת רש"יקמז‪ ,‬שאם נקלף כולו כשר‪ ,‬כי אז יש מראה אחד לכל האתרוג‪,‬‬
‫כי כל האתרוג נתאדם‪ ,‬אבל כאשר נקלף מקצתו פסול‪ ,‬כי רק במקום‬

                          ‫הקלוף נתאדם והרי הוא מנומר במראותקמח‪.‬‬

‫דעת התוס'קמט‪ ,‬שאם נקלף כולו פסול‪ ,‬כי יש לדמות הלכה זו לדין‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

     ‫קמז‪ .‬ד‪ ‬ל"ו ע"א ד"ה בכולה‪ ,‬במקצתה‪.‬‬         ‫הרי אותו החלק העגול נחשב כמי שאינו‪ ,‬כי‬
                                                ‫כבר אינו מחובר לשאר הקליפה‪ ,‬והרי הוא‬
‫קמח‪ .‬ועל פי זה ביאר דברי הגמ' 'הא בכולה‬
‫הא במקצתה'‪ ,‬שבכולה כשירה‪,‬‬                                               ‫כאילו כבר נפרד ממנו‪.‬‬

                             ‫ובמקצתה פסולה‪.‬‬     ‫קמד‪ .‬והוא נעשה על ידי מי‪ ‬תולעת הפוגעת‬
                                                ‫האתרוג בעודו בקטנותו‪ ,‬ועל ידי הפגיעה‬
‫קמט‪ .‬ד‪ ‬ל"ו ע"א ד"ה הא‪ ,‬וכ‪ ‬הוא דעת הרא"ש‬       ‫הזו הוא מתגדל באופ‪ ‬שחלק ממנו נקמט לצד‬
‫)פרק ג' סימ‪ ‬י"ז( וכ‪ ‬כתב בש‪ ‬הראב"ד‬
‫)תמי‪ ‬דעי‪ ‬סימ‪ ‬ר"ל(‪ ,‬ורבינו חננאל ‪ ,‬וכ‪ ‬דעת‬                         ‫פני‪) ,‬לקיחה תמה עמוד ‪.(29‬‬
‫הרי"‪) ‬ד‪ ‬י"ז ע"ב( והרמב"‪) ‬פרק ח' מהלכות לולב‬
‫הלכה ז'( והובאו בבית יוס‪ ,‬וכל אלו הפוסקי‪‬‬      ‫קמה‪ .‬בשו"ת שערי דעה )סימ‪ ‬ט"ו( הורה להיתר‬
‫שוי‪ ‬בביאור דברי הגמ'‪ ,‬אבל לעני‪ ‬שיעור‬          ‫בזה‪ ,‬ועיי‪ ‬בבכורי יעקב )תוספת ביכורי‪ ‬ס"ק‬
‫השיור שצרי‪ ‬לישאר כדי שיהיה כשר‪ ,‬נחלקו‬
‫א‪ ‬מועיל שיור משהו‪ ,‬או שצרי‪ ‬שיור כסלע‬                             ‫ח'(‪ ,‬וחיי‪ ‬וברכה )אות קצ"ג(‪.‬‬

                                                                      ‫קמו‪ .‬רש"י )ד"ה כאהינא(‪.‬‬
   152   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162