Page 159 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 159 - 5-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ו | די‪ ‬נקל‪ ‬קסה‬

‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫נקל‪ ‬ונשתנה הצבע בכמה מקומות‬

‫מד‪ .‬א‪ ‬נקל‪ ‬בכמה מקומות באתרוג‪ ,‬ונשתנה צבע המקומות המקולפות ממראה‬
‫האתרוג‪ ,‬א‪ ‬נשתנו למראה לב‪ ‬או שחור‪ ,‬הרי הוא פסולקנט‪.‬‬

‫ואפילו לא נשתנו למראות פסולות‪ ,‬אלא שנשתנו מצבע האתרוג‪ ,‬כגו‪ ‬שנעשו‬
‫'ברוי‪) '‬חו‪ ,(‬פסול‪ ,‬כי דינו כדי‪ ‬מנומרקס‪ ,‬ויש מקילי‪‬קסא שהוא כשר‪ ,‬ויש‬

‫לסמו‪ ‬על זה בשעת הדחקקסב‪.‬‬

‫נקל‪ ‬על חוטמו ונשתנה הצבע‬

‫מה‪ .‬א‪ ‬נקל‪ ‬במקו‪ ‬חוטמו )חלק העליו‪ ‬של האתרוג‪ ,‬ולקמ‪ ‬אות ע"ח יתבאר היכ‪‬‬
‫מקומו בדיוק( ונשתנה הצבע למראה כשר‪ ,‬כמו מראה ברוי"‪) ‬חו‪ ,(‬הרי הוא‬
‫פסולקסג‪ ,‬ובשעת הדחק יש לסמו‪ ‬להקלקסד‪ .‬וא‪ ‬נשתנה למראה פסול‪ ,‬כגו‪‬‬

‫שחור או לב‪ ,‬פשוט שהוא פסול אפילו בשעת הדחקקסה‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫קסג‪ .‬כ‪ ‬כתב הרא"ש )פרק ג' סימ‪ ‬י"ז(‪ ,‬שהוא‬ ‫קנט‪ .‬הוא פשוט לדעת כל הפוסקי‪ ,‬כי הוא‬
‫דומה לחזזית שנתבאר בסעי‪ ‬ט' שהוא‬ ‫מנומר במראות פסולות‪ ,‬ואפילו לדעת‬
‫פוסל בחוטמו‪ .‬ועיי‪ ‬בפרי מגדי‪) ‬סו‪ ‬הסימ‪(‬‬ ‫המקילי‪ ‬במראות כשרות‪ ,‬מודי‪ ‬שבמראות‬
‫שכתב שלדעת הר"‪) ‬ד‪ ‬י"ז ע"א ד"ה מתני' עלתה(‬
‫שנסדק על חוטמו פסול במשהו‪ ,‬ג‪ ‬נקל‪ ‬על‬ ‫פסולות פסול‪ ,‬עיי‪ ‬משנ"ב )ס"ק כ"ו(‪.‬‬
‫חוטמו פוסל במשהו‪ ,‬ומשמע אפילו לא נשתנה‬
‫קס‪ .‬הנה בטור הביא שנחלקו בזה הראשוני‪,‬‬
‫המראה מחמת הקליפה פסול‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬ ‫דעת הראב"ד שמה שאמרו שא‪ ‬נקל‪‬‬
‫מקצתה כשירה הוא רק א‪ ‬נקל‪ ‬במקו‪ ‬אחד‬
‫קסד‪ .‬עיי‪ ‬אליה רבה )ס"ק י'( שמפקפק לעני‪‬‬ ‫שאז אינו מנומר במראות‪ ,‬אבל א‪ ‬נקל‪ ‬בכמה‬
‫א‪ ‬נקל‪ ‬ונהפ‪ ‬למראה כשר בחוטמו‪,‬‬ ‫מקומות שאז הוא מנומר במראות במקומות‬
‫א‪ ‬יש להקל כדעת המקילי‪ ‬במראה כשר‪,‬‬ ‫הקלופות‪ ,‬יש לפסול מטע‪ ‬מנומר‪ ,‬כי במקו‪‬‬
‫והב"ח מקיל בזה‪ ,‬והובא בשעה"צ )אות כ"ט(‪,‬‬ ‫הנקל‪ ‬אינו דומה במראהו למקומות שלא‬
‫ובמשנ"ב )ס"ק כ"ו( הסיק להלכה שיש לסמו‪‬‬ ‫נקל‪ ,‬אבל יש מפרשי‪ ‬שאינו נחשב למנומר‪,‬‬
‫להקל בשעת הדחק‪ ,‬ובשעה"צ )אות ל'( ביאר‬ ‫כי מנומר הוא רק כאשר מנומר במראות‬
‫טעמו‪ ,‬כי הרא"ש כתב שהוא פוסל בחוטמו‬ ‫פסולות‪ ,‬אבל א‪ ‬הוא מנומר במראות כשירות‬
‫דומיא דחזזית‪ ,‬ובחזזית כתב הרמ"א )סעי‪ ‬י"ג(‬ ‫אינו נחשב למנומר‪ ,‬והטור פסק כהראב"ד‬
‫שבמראה כשר יש להכשיר‪) .‬אול‪ ‬יל"ע קצת כי יש‬ ‫לפסול‪ .‬וכ‪ ‬פסקו האחרוני‪ ,‬שו"ע התניא )סעי‪‬‬
‫ט"ז(‪ ,‬ומשנ"ב )ס"ק כ"ו(‪ ,‬וא‪ ‬שג‪ ‬הביא את דעת‬
‫לומר שמה שהקיל הרמ"א לעני‪ ‬חזזית הוא רק לעני‪‬‬
‫המקילי‪ ,‬אבל סיי‪ ‬להחמיר כמחמירי‪.‬‬
‫המוי"ל שהוא הבלעטלע‪ ‬המצוי‪ ,‬שמחמת שה‪ ‬רגילי‪‬‬
‫קסא‪ .‬הוא דעת היש מפרשי‪ ‬בטור‪ ,‬כמו‬
‫הרבה הרי הוא נחשב למראה אתרוג‪ ,‬וכמו שכתב ש‪‬‬ ‫שנתבאר בהערה הקודמת‪.‬‬

‫הרמ"א‪ ,‬אבל כא‪ ‬שיש לו ריעותא במה שנקל‪ ,‬אינו רק‬ ‫קסב‪ .‬כ‪ ‬כתב במשנ"ב )ס"ק כ"ו( בש‪ ‬חיי אד‪‬‬
‫)כלל קנ"א סעי‪ ‬ה'(‪.‬‬
‫פסול כחזזית‪ ,‬אלא יש לו ריעותא אחרת‪ ,‬וכאשר נשתנה‬

‫מראהו אפילו למראה כשר אז ניכר ונראה חסרו‪ ‬הקליפה‪,‬‬