Page 161 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 161 - 6-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ו | די‪ ‬נקל‪ ‬קסז‬

‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫נקל‪ ‬א‪ ‬נשתייר מעט‪ ,‬ויש מקילי‪‬קסח שהוא נחשב לנקל‪ ‬ולא לחסר‪ ,‬ורק‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬ ‫‪6‬‬

‫באתרוג הוא מי‪ ‬אחד ממש ע‪ ‬החלק הלב‪ ,‬וג‪‬‬ ‫אבות )עני‪ ‬כ"א ד"ה זו‪ ,‬עמוד קל"א בדפו"י( 'שקליפה‬ ‫‪otzar arbaat hminim‬‬
‫לפי הטבע בתחילת גידולו החלק הירוק הוא עב‪,‬‬ ‫זו על ידי גרידה וכו'‪ ,‬וגרידה מועטת אינו משנה‬
‫וככל שהאתרוג ממשי‪ ‬לצמוח ולגדול‪ ,‬מתעבה‬ ‫את המראה כלל‪ ,‬אלא שמצהיבתו' עיי"ש‪ .‬הרי‬
‫החלק הלב‪ ‬והחלק הירוק פוחת והול‪ ‬בעוביו‪,‬‬ ‫בפירוש כתבו שהקליפה שעליו נאמרה ההלכה‬
‫ודבר זה לא ראינו אצל שאר מיני קליפות שעובי‬ ‫של נקל‪ ‬איירי בקליפה 'דקה מ‪ ‬הדקה'‪ ,‬שמעט‬
‫הקליפה יתהפ‪ ‬להיות בשר הפרי‪ ,‬ואי‪ ‬זה אלא‬
‫שהירוק והלב‪ ‬הוא מי‪ ‬אחד וקליפה אחת ה‪,‬‬ ‫יותר מזה הרי הוא כבר חסרו‪ ‬בגו‪ ‬הפרי‪.‬‬
‫אלא שבחלקו החיצו‪ ‬הוא צבוע במראה ירוק‬
‫וכ‪ ‬פסק להדיא הט"ז )ס"ק ו'( כשמנה את מיני‬
‫)ולפי חכמי הטבע צבע הירוק שבאתרוג נעשה על ידי כח‬ ‫קליפות האתרוג כתב על העליו‪ ‬שהוא הדק‬
‫מאוד כגליד 'אי‪ ‬בו פסול רק א‪ ‬נקל‪ ‬כולו'‪,‬‬
‫'כלורופיל' הנמצא באתרוג‪ ,‬וככל שהאתרוג מתגדל הכח‬ ‫ועל הקליפה השניה ‪ ‬שהוא כל עובי האתרוג‬
‫עד חדרי הזרע ויש בה חריפות ‪ ‬כתב שא‪ ‬חסר‬
‫ההוא פוחת והול‪ ‬ולכ‪ ‬הצבע פוחת ונעשה לב‪ ,(‬עכ"פ‬ ‫בה קצת פסול )לדעת הרמב"‪ ‬בעני‪ ‬חסר בלא פילוש(‪,‬‬
‫ראינו שהמציאות מוכיח כדברי הט"ז‪ ,‬ולכ‪ ‬א‪‬‬ ‫והיינו שהוא סובר שהקליפה החיצונה הירוקה‬
‫נחסר מהחלק הירוק הרי הוא כמי שנחסר‬ ‫ע‪ ‬הלב‪ ‬נחשב לקליפה אחת עבה‪ ,‬ואי‪ ‬חילוק‬
‫מהחלק הלב‪ ,‬וכ‪ ‬פסק במשנ"ב )ס"ק כ"ד(‬ ‫ביניה‪ ,‬וכ‪ ‬כתב להדיא בהמש‪ ‬דבריו )ס"ק י'(‬
‫להלכה‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪ ‬בשעה"צ )אות כ"ז( שכתב‬
‫שאפילו שיש בראשוני‪ ‬שאי‪ ‬משמע כ‪‬‬ ‫שהביא את דברי הר"‪ ‬הנ"ל‪.‬‬
‫מדבריה‪) ‬כמו שיתבאר בהערה הבא(‪ ,‬מכל מקו‪‬‬
‫ויש שכתבו בדעת הט"ז שא‪ ‬לא נחסר‬
‫לדינא יש לנקוט כדעת הר"‪.‬‬ ‫מהבשר הלב‪ ‬אינו בכלל חסר‪ ,‬והוא ממה שכתב‬
‫שכל עובי האתרוג עד חדרי הזרע נחשב לקליפה‬
‫קסח‪ .‬כ‪ ‬משמע בתשובת הרא"ש )סימ‪ ‬נ"ח(‬ ‫החיצונה‪ ,‬והבינו בדבריו‪ ,‬שהקליפה הירוקה הוא‬
‫שהובא בב"ח‪ ,‬וכ‪ ‬ברא"ש בהלכות )סוכה‬ ‫מה שהוא קורא 'קליפה דקה'‪ ,‬ובזה אמרו דיני‬
‫פרק ג' סימ‪ ‬י"ז( שכתב שלא ניטל מ‪ ‬הלב‪ ‬כלו‪,‬‬ ‫נקל‪ ,‬והלב‪ ‬הוא הקליפה השניה שש‪ ‬יש דיני‬
‫כ‪ ‬דייק בשעה"צ )אות כ"ז(‪] ,‬ויש לדקדק קצת‬ ‫חסר‪ ,‬אבל באמת אי‪ ‬כ‪ ‬כוונתו‪ ,‬אלא שבתחילת‬
‫בזה‪ ,‬כי בקיצור פסקי הרא"ש השמיט את‬ ‫דבריו דיבר לעני‪ ‬ניקב שלא נאמר שא‪ ‬עבר‬
‫התיבות 'בשר הלב‪ '‬וכתב 'ולא ניטל מהבשר‬ ‫הנקב את הקליפה הירוקה ולא עבר את הבשר‬
‫כלו‪ ,'‬וכ‪ ‬העתיק בטור כא‪ ,‬ואכ‪ ‬בשעה"צ ש‪‬‬ ‫הלב‪ ‬הרי הוא כבר נחשב לנקב מפולש‪ ,‬כי ניקב‬
‫נדחק קצת ליישב את דברי הרא"ש בלשו‪ ‬הטור‪,‬‬ ‫קליפה אחת הוא ג‪ ‬כ‪ ‬בכלל נקב מפולש‪ ,‬לזה‬
‫עיי"ש‪ ,‬ולכאורה יל"ע שהרי עיקר החידוש הוא‬ ‫אמר שכל העובי האתרוג היינו ג‪ ‬הירוק וג‪‬‬
‫שלא נחסר מהבשר הלב‪ ‬וא"כ במה שהשמיט‬ ‫הלב‪ ‬הכל נחשב לקליפה אחת‪ ,‬וא‪ ‬לא ניקב‬
‫הטור תיבות אלו‪ ,‬הרי העיקר חסר מ‪ ‬הספר‪,‬‬ ‫כולו אינו נחשב למפולש‪ ,‬וכ‪ ‬הדי‪ ‬לעני‪ ‬חסר‪,‬‬
‫ועיי‪ ‬בקונטרס לקיחה תמה עמוד ‪ 99‬שמכח אלו‬ ‫שהקליפה הירוקה היא אחת ע‪ ‬הקליפה הלבנה‪,‬‬
‫הדיוקי‪ ‬העלה בדברי הרא"ש דא‪ ‬הוא סובר‬ ‫וא‪ ‬חסר מהירוקה הרי דינו כמו שנחסר מהלב‪,‬‬
‫שהקליפה הוא הגלד העליו‪ ,‬ולא הקליפה‬ ‫וכ‪ ‬הוא לפי טבע האתרוג‪ ,‬שהחלק הירוק אינו‬
‫השניה‪ ,‬עכשיו ראיתי שיש מגיהי‪ ‬בדברי הב"ח‬ ‫ככל קליפות פרי ההדר )כמו הלימו‪ ,‬והאורענדש ‪‬‬
‫שהוא תשובת הרשב"א )חלק א' סימ‪ ‬נ"ח( ואינו‬ ‫התפוז וכדומה( שאפשר לקלפ‪ ‬והקליפה היא מי‪‬‬
‫תשובת הרא"ש‪ ,‬ועל פי זה לא יקשו דברי‬ ‫אחר מבשר הפרי‪ ,‬כי הרואה יראה שהחלק הירוק‬
‫הרא"ש אהדדי‪ ,‬עיי‪ ‬בהגהת המהדיר בטור‬