Page 166 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 166

‫‪Pg: 166 - 6-Back 21-06-16‬‬                          ‫קעב‬

‫דיני האתרוג |‬

                ‫סימ‪ ‬תרמח‬

                                                        ‫ניטל הפיט‪ ‬ולא נשתייר כלו‪‬‬

‫מט‪ .‬א‪ ‬ניטל הפיט‪ ‬מהאתרוגקפו ולא נשתייר ממנו כלו‪ ,‬א‪ ‬נפל כל הפיט‪‬‬
‫ע‪ ‬החלק הנכנס בתו‪ ‬האתרוג ונעשה ש‪ ‬כמו גומאקפז‪ ,‬הרי הוא פסולקפח‪,‬‬
‫ואפילו שלא נעשה ש‪ ‬גומא אלא שנפל כל הפיט‪ ‬עד ששוה לבשר האתרוג‪,‬‬

    ‫יש לפסול אפילו שהגומא מלאה שלא נפל החלק הנכנס לתו‪ ‬האתרוגקפט‪.‬‬

                                                                ‫נשאר רק חלק מהפיט‪‬‬

‫נ‪ .‬א‪ ‬נשבר רק חלק מע‪ ‬הפיט‪ ‬ולא נשבר כולו‪ ,‬וחלק ממנו נשאר עדיי‪‬‬
‫בולט מהאתרוג‪ ,‬טוב להדר ליקח אחר א‪ ‬אפשרקצ‪ ,‬אבל מעיקר הדי‪ ‬הוא‬

                                                                            ‫כשר קצא‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫וכ‪ ‬משמע מדברי השו"ע )שהובא בהערה הקודמת(‪,‬‬             ‫הגור‪ ‬שלא יתפשט ההורמו‪ ‬הגור‪ ‬להתכווצות‬
‫ולזה הסכי‪ ‬הט"ז )ס"ק י"א(‪ ,‬ועיי‪ ‬משנ"ב )ס"ק‬                                            ‫שבילי הנוזלי‪.‬‬
‫ל'(‪ ,‬בשעה"צ )אות ל"ג( שמפקפק קצת ביסוד‬
‫חומרא זו‪ ,‬ולכ‪ ‬א‪ ‬שלעני‪ ‬דינא מחמירי‪ ‬בזה‪,‬‬             ‫קפו‪ .‬וזה לשו‪ ‬שו"ע התניא )סעי‪ ‬י"ז( 'יש‬
‫מכל מקו‪ ‬לעני‪ ‬שאר ימי‪ ‬אפשר להקל בזה‬                  ‫אתרוגי‪ ‬שעל ראש האתרוג גדל ע‪ ‬אחד‬
‫ולבר‪ ‬א‪ ‬אי‪ ‬לו אחר‪ ,‬כמו שכתב במשנ"ב )סימ‪‬‬             ‫שמקצתו נכנס לתו‪ ‬גו‪ ‬האתרוג‪ ,‬ומקצתו בולט‬
                                                       ‫למעלה‪ ,‬ובמקצת אתרוגי‪ ‬אי‪ ‬ע‪ ‬זה נכנס כלל‬
                                 ‫תרמ"ט ס"ק ל"ו(‪.‬‬       ‫לתו‪ ‬האתרוג‪ ,‬אלא כולו בולט למעלה מראש‬

‫קצ‪ .‬כ‪ ‬כתב במשנ"ב )ס"ק ל"א(‪ ,‬כי המאמר‬                                  ‫האתרוג‪ ,‬ונקרא פיטמא או דד'‪.‬‬
‫מרדכי )ס"ק ו'( והבכורי יעקב )ס"ק כ"ג(‬
‫מחמירי‪ ‬בזה‪ ,‬ולכ‪ ‬נראה שאפילו א‪ ‬יש לו‬                 ‫קפז‪ .‬ואפילו א‪ ‬נשתייר עוד מעט מהע‪ ‬בתו‪‬‬
‫אתרוג מובחר שחסר לו חלק מהדד‪ ,‬יהדר ליקח‬                ‫האתרוג‪ ,‬הרי הוא פסול כיו‪ ‬שנעשה‬
‫אחר שלא נחסר הדד‪ ,‬אפילו שאינו מובחר כל‬                 ‫ש‪ ‬גומא‪ ,‬והוא נראה על ידי זה שהוא חסר‬
                                                       ‫לכ‪ ‬הוא פסול‪ ,‬עיי‪ ‬מג"א )ס"ק ט'(‪ ,‬ובשעה"צ‬
                        ‫כ‪) ‬עיי‪ ‬שעה"צ אות ל"ו(‪.‬‬
                                                                                             ‫)אות ל"ב(‪.‬‬
‫קצא‪ .‬כ‪ ‬כתב במג"א )ס"ק ט'(‪ ,‬אול‪ ‬עיקר טעמו‬
‫משו‪ ‬שאינו ניכר‪ ,‬ועפי"ז א‪ ‬הוא ניכר‬                    ‫קפח‪ .‬כ‪ ‬מדוייק מלשו‪ ‬השו"ע שכתב 'ניטל‬
‫יש להחמיר בזה‪ ,‬אבל בדו"ח להגרעק"א )ד‪ ‬פ"ח‬              ‫דדו' משמע שניטל כל הדד ג‪ ‬מה‬
‫ע"ב בדפוס יש‪ (‬כתב שלשו‪ ‬המג"א שכתב 'שאי‪‬‬              ‫שבתו‪ ‬האתרוג‪ ,‬ובזה הוא פסול לדעת כל‬
‫זה חסרו‪ ‬הניכר'‪ ,‬הוא שלא בדקדוק‪ ,‬וכונתו‬
‫שאינו נחשב חסרו‪ ‬כיו‪ ‬דעצמות הפרי של‪‬‬                                                        ‫הפוסקי‪.‬‬
‫מקרי תמה‪) ,‬כי בודאי בכל אופ‪ ‬שנחסר הרבה מעוביו‬
                                                       ‫קפט‪ .‬כ‪ ‬הביא בב"י בש‪ ‬כמה ראשוני‪ ,‬וכ‪‬‬
‫הוא ניכר‪ ,‬ולמה כתב שאינו ניכר לאוחזו בידיו‪ ,‬אלא בודאי‬  ‫פסק במג"א )ס"ק ט'(‪ ,‬ובשו"ע התניא‬
                                                       ‫)סעי‪ ‬י"ז(‪ ,‬וכ‪ ‬הביא במשנ"ב )ס"ק ל'(‪ .‬אול‪ ‬דעת‬
‫הכונה בזה שאינו נחשב חסרו‪ ‬כיו‪ ‬שלא פגע החסרו‪‬‬         ‫כמה פוסקי‪ ‬שאי‪ ‬לפסול אלא כאשר ניטל כל‬
                                                       ‫הדד וג‪ ‬החלק התקוע בתו‪ ‬הפרי עצמו‪ ,‬אבל‬
‫בגו‪ ‬הפרי(‪ ,‬ולפי זה אפילו א‪ ‬הוא ניכר להדיא‬            ‫א‪ ‬ניטל רק החלק שעל האתרוג אי‪ ‬להחמיר‪,‬‬
                             ‫כשר מעיקר הדי‪.‬‬
   161   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171