Page 169 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 169
Pg: 169 - 6-Front 21-06-16
סעי ז | דיני הפיט והעוק קעה
סימ תרמח
אתרוג שנשר הפיט אחר שכבר גדל
נד .אתרוג שנתייבש הפיט בקטנותו ולא נפל הפיט עד אחר שכבר נתגדל
באיל ,הרי הוא כשררג ,כי כ הוא דר גדילת האתרוג לנשור הפיט ממנו,
ואפילו א איחר האתרוג את נשירת הפיט עדיי נחשב כחלק מטבע האתרוגרד.
ונראה שהוא לאו דוקא כאשר נתייבש הפיט על האתרוג ונתכוו בקטנותו
אלא שלא נפל מהאתרוג בזמנו ,אלא לאחר זמ) ,שבזה שיי לומר שלא היה לו פיט
מעול ,כי הפיט היבש אינו נחשב לפיט ,(אלא אפילו א היה לו פיט לח שהמשי
גידולו אחר זמ נשירת הפיט בשאר האתרוגי ,ואחר כ נתייבש על האיל
ונשר מהאתרוג ,ג בזה יש לומר שכ הוא דר גדילתו לפעמי להתייבש
באמצע גידולו) ,כמו שמצוי על אתרוגי שיש לה כמי בליטה סביב כעי טבעת בחלק
התחתו של הדד ,והוא גור לה להתייבש בזמ מאוחר על הע רה( ,ויש לומר שכ הוא
דרכ ,ואינו פוסלרו ,וראוי להחמיר בזה לכתחילהרז.
מי חיי
רז .כי יש מפוסקי זמנינו שמחמירי בזה )עיי רג .כ הוא בשו"ת שבט הלוי )חלק א' סימ קע"ז(.
בספר בית דוד פרק כ"ו אות י"ז ,ועוד בספרי זמנינו(,
וג שבשו"ת שבט הלוי )ש (לא כתב בפירוש רד .ש.
להקל בזה אלא בדר לימוד זכות על המקילי,
עיי ש ,וכ יש להוכיח קצת מדברי הפוסקי רה .עיי בקונטרס לקיחה תמה )עמוד (74שיש
)שהובאו לעיל אות נ"ג הערה קצ"ט( שנתנו סימ שחשבו שה'טבעת' נעשה באתרוג על ידי
שנשר על האיל שיש ש גומא במקו הפיט, הספרע"י ) (Sprayשמתיזי על האיל כדי
והמציאות מוכיח שרק אות האתרוגי שההורמו יחזק את הפיט ,והוא נעשה מכיו
שנושרי פיטמת בעוד קטני נשאר ש שהתחיל הפיט להתייבש ,ומכח ההורמו
גומא ,אבל אות האתרוגי אשר ה נושרי שנתנו עליו התחזק ,ולכ נעשה בו הטבעת
רק אחר שכבר גדלו אי נעשה ש גומא ,וג שהוא המקו שכבר התחיל להתייבש ,אבל כבר
בשו"ת שבט הלוי )ש (הביא הוכחה זו ,ועכ"ז עשו בזה הרבה בדיקות וראו שאי זה סיבת
נטה קו להקל בזה. התהוות הטבעת ,אלא שכ הוא גדל בטבע.
אבל מכל מקו מעיקר הדי נראה להקל רו .ואפילו שהרא"ש כתב הלשו' לא היה לו
בזה ,כיו שעיקר טע המחמירי בזה הוא ,כיו פיטמא מעול 'וכ כתב הרמ"א כא' א לא
שכבר היה עליו ש פרי על האיל ,ואחר כ היה לו דד מעול 'אי כונת שלא היה לה
נשר הרי הוא כמו שניטל פיטמתו אחר תלישה פיט מעול ממש ,אלא מעת ששוב אי דרכו
מהאיל ,כיו שלא היה הנשירה בדר הטבע לנשור מהאתרוג בטבעו על ידי התיבשות אלא
רוב האתרוגי אלא איחר מועדו ,ולא ניחא להו שנפל מכח מכה או איזה חולי ,אבל א נפל כדר
במה שכתב מוח"ז זצ"ל בשו"ת שבט הלוי נפילת הפיטמי על האיל אלא שאיחר זמנו הרי
דהיינו רבותיה שלפעמי נושרי אחר זמנ, כ הוא דרכ של אתרוגי אלו ,וה כשרי ,כ
כיו שבאותו איל עצמו יש כמה מיני אתרוגי נראה בשו"ת שבט הלוי )ש ,(וכ הורה הגרש"ז
אויערבא זצ"ל )הובא בהליכות שלמה פרק י' אות י"ח(.