Page 173 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 173 - 6-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ז | דיני הפיט‪ ‬והעוק‪ ‬קעט‬

‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫נשבר הפיט‪ ‬ועדיי‪ ‬מחובר באתרוג‬

‫סא‪ .‬פיט‪ ‬שנתלש מעט מהאתרוג ועומד ליפול‪ ,‬אבל עדיי‪ ‬הוא מחובר לאתרוג‪,‬‬
‫א‪ ‬הוא מחובר באופ‪ ‬שיוכל להתקיי‪ ,‬כשר‪ ,‬וא‪ ‬הוא חיבור רעוע באופ‪‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫ולעני‪ ‬ניטל עוקצו כתב המקור הרי"‪ ‬והרמב"‪‬‬ ‫פסול‪ ,‬אול‪ ‬בבכורי יעקב )ס"ק כ"ה( תמה עליו‬
‫על פי פירוש‪ ‬בניטלה בוכנתו‪ ,‬וכ‪ ‬כתב הגר"א‬ ‫שאי‪ ‬כא‪ ‬ספק ספיקא‪ ,‬דכיו‪ ‬שהמחבר והרמ"א‬
‫להדיא שניטל עוקצו הוא כפירוש הערו‪‬‬ ‫נקטו כהשיטה דפטמתו הוא הדד‪ ,‬הכי נקטינ‪,‬‬
‫שלהוסי‪ ‬הוא בא‪ ,‬והיינו שהוא פסול מעיקר‬ ‫ולא הוי איד‪ ‬שיטה ספק פלוגתא‪ ,‬כמו שכתב‬
‫הדי‪ ,‬ועל כ‪ ‬צרי‪ ‬עיו‪ ‬על הני גדולי הפוסקי‪‬‬ ‫הפרמ"ג עצמו )יו"ד סו‪ ‬סימ‪ ‬ק"י(‪ ,‬ולכ‪ ‬הסיק‬
‫שכתבו בדברי הרא"ש שהחמיר רק מחמת‬
‫חומרא כי אי‪ ‬נראה כ‪ ‬בדבריו‪ ,‬וה' יאיר עיננו‬ ‫שאי‪ ‬להקל בזה ביו‪ ‬הראשו‪.‬‬

‫בתורתו הק'‪.‬‬ ‫והנה המשנ"ב בשעה"צ )אות ל"ז בסוגר( כתב‬
‫ליישב קושיא זו שא‪ ‬השו"ע והרמ"א לא פסקו‬
‫רכא‪ .‬כי כבר נתבאר לעיל כמה פוסקי‪ ‬שכתבו‬ ‫כ‪ ‬להלכה מטע‪ ‬שכ‪ ‬היה דעת‪ ‬להכריע‬
‫להחמיר בזה‪ ,‬וא‪ ‬בשעה"צ שהחזיק‬ ‫בעיקר הדי‪ ‬בהלכה זו‪ ,‬אלא שכתבו להחמיר כ‪‬‬
‫בדברי הפרי מגדי‪ ‬לא כתב להקל בזה למעשה‪,‬‬ ‫מספק כשני השיטות‪ ,‬כמבואר ברא"ש )פרק ג'‬
‫אלא הראה לו פני‪ ,‬וג‪ ‬בשבט הלוי לא החליט‬ ‫סימ‪ ‬ט"ז( וב"י‪ ,‬ולכ‪ ‬א‪ ‬שמחבר והרמ"א פסקו‬
‫כ‪ ‬להקל בודאות‪ ,‬אלא כיו‪ ‬שנתיבש על הע‪‬‬ ‫כ‪ ‬רק מחמת ספק‪ ,‬והרי הוא נשאר ספק‬
‫יותר שכיח‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬ולכ‪ ‬נראה להחמיר כדעת‬ ‫פלוגתא‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בשו"ת שבט הלוי )חלק א' סו‪‬‬
‫המחמירי‪ ,‬וכ‪ ‬הסיק בספר מתא דירושלי‪‬‬
‫)סוכה פרק ג' הלכה ז' ד"ה ודע( שאי‪ ‬להכשיר אלא‬ ‫סימ‪ ‬קע"ז(‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫א‪ ‬ודאי לו שלא היה לו פיט‪ ‬בעת שתלשו‬
‫מ‪ ‬האיל‪ ,‬וכ‪ ‬הוא בחיי‪ ‬וברכה )אות רנ"ג(‬ ‫ובאמת כי הרבה יש לדקדק היכ‪ ‬ראו הני‬
‫להחמיר בזה‪ ,‬אבל בע‪ ‬השדה )סו‪ ‬ס"ק ו'( כתב‬ ‫גדולי‪ ‬בדברי הרא"ש שפסק כ‪ ‬רק מחמת‬
‫לדייק בדברי הרמ"א שכתב שרוב האתרוגי‪‬‬ ‫ספק‪ ,‬דהרי הרא"ש כתב בפירוש דברי רבינו‬
‫שמביאי‪ ‬במקומות אלו לא היה לה‪ ‬פיטמות‬ ‫חננאל שפירש שנטילה פיטמתו הוא הדד‪,‬‬
‫מעול‪ ,‬ולכ‪ ‬יש לתלות ברוב‪ ,‬שהרוב ה‪ ‬אלו‬ ‫והוסי‪ ‬לפרש ש'ניטלה בוכנתו' היינו שניטלה‬
‫הכשרי‪ ‬שנשרו בדר‪ ‬הטבע‪ ,‬ואפילו בזמנינו‬ ‫העוק‪ ,‬והוא פסול‪ ,‬ואינו תלוי במה שפיטמתו‬
‫שרוב האתרוגי‪ ‬הנמצאי‪ ‬למכירה יש לה‪‬‬ ‫פירושו שהוא הדד‪ ,‬כי לפי דבריו יש כא‪ ‬שלשה‬
‫פיטמות‪ ,‬מכל מקו‪ ‬אי‪ ‬מצוי שיפול הפיט‪ ‬על‬ ‫הלכות‪ ,‬אחת בדד‪ ,‬ושני‪ ‬בעוק‪ ‬ואינו תלוי הא‬
‫ידי טילטול הדרכי‪ ‬וכדומה‪ ,‬כי שומרי‪ ‬אות‪‬‬ ‫בהא‪) ,‬כי פסול ניטל עוקצו לגמרי פסול לדעת הרי"‪‬‬
‫מאוד וכל שכ‪ ‬מה שנופל על ידי מכה וכדומה‬
‫הוא מיעוט מאוד‪ ,‬עיי‪ ‬בשו"ת )שבט הלוי חלק א'‬ ‫והרמב"‪ ‬אפילו א‪ ‬ניטל הפיט‪ ‬פסול‪ ,‬כי הוא הלכה‬
‫סימ‪ ‬קע"ז( שיבוש שכיח יותר מנשירה בדר‪ ,‬וכ‪‬‬
‫שמעתי מהסוחרי‪ ‬המתעסקי‪ ‬בזה שני‪ ‬רבות‬ ‫חדשה שניטלה בוכנתו פסול‪ ,‬עיי‪ ‬לעיל בפתיחה מה‬

‫שרק מיעוט הוא מה שנופל בדר‪.‬‬ ‫שכתבנו בביאור דעה זו(‪ ,‬וסיי‪ ‬בדבריו שכ‪ ‬פירשו‬
‫הרי"‪ ‬והרמב"‪ ‬וכ‪ ‬המנהג לפסול בשניה‪,‬‬
‫רכב‪ .‬כי כמה פוסקי‪ ‬סוברי‪ ‬שניטל הפיט‪‬‬ ‫וכוונתו כי קבלו להלכה פירוש זה שיש כא‪‬‬
‫הוא פסול מטע‪ ‬לקיחה תמה‪ ,‬ולפי זה‬ ‫שלשה הלכות‪ ,‬ולא מחמת ספק‪) ,‬ואילו היה טע‪‬‬

‫רק מצד ספק היה כותב וכ‪ ‬המנהג להחמיר בשניה‪ ‬ולא‬

‫לשו‪ ‬פסול שהוא מורה שכ‪ ‬הוא עיקר לדינא(‪ ,‬וכ‪ ‬נראה‬
‫בבאר הגולה )אות נ' ואות ס'( שהביא שמקור‬
‫ההלכה בניטלה פיטמתו הוא הרי"‪ ‬והרמב"‪,‬‬