Page 176 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 176

‫‪Pg: 176 - 6-Front 21-06-16‬‬                                                             ‫קפב‬

‫דיני האתרוג |‬

                ‫סימ‪ ‬תרמח‬

                                                               ‫ניטל הפיט‪ ‬בשאר ימי‪‬‬

‫סד‪ .‬א‪ ‬ניטלה כל פטמתו באופ‪ ‬הפוסל בשאר ימי‪ ,‬לכתחילה יש לו ליקח‬
‫אחררלא‪ ,‬וא‪ ‬אי אפשר לו למצוא אחר יכול להקל וליטלורלב‪ ,‬אבל לא יבר‪‬‬
‫עליורלג‪ ,‬וא‪ ‬ניטל כל הפיט‪ ‬ולא נעשה גומא בתו‪ ‬הבשר‪ ,‬יכול ג‪ ‬לבר‪ ‬עליורלד‪.‬‬

‫וברוב הפעמי‪ ‬כשנשבר הפיט‪ ‬אינו נעשה גומא בתו‪ ‬בשר האתרוג‪ ,‬ונשאר‬
                                                        ‫חלק מהדד בתו‪ ‬הפרירלה‪.‬‬

                                                      ‫סדר דרגות ההידור לעני‪ ‬הפיט‪‬‬

‫סה‪ .‬אחר שבארנו את פרטי ההלכות לעני‪ ‬הפיט‪ ,‬נפרט את סדר המדרגות‬
                                    ‫בהידור בזה‪ ,‬כפי שסדרו בבכורי יעקב‪.‬‬

                  ‫א‪ .‬המובחר הוא אתרוג שיש לו שושנתא שלימה על הדדרלו‪.‬‬

                                         ‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫יוכל לבר‪ ,‬וספק ברכות להקל‪ ,‬וא‪ ‬שלדעת‬                ‫רלא‪ .‬כי נחלקו הפוסקי‪ ‬בטע‪ ‬פסול ניטלה‬
‫רוב הפוסקי‪ ‬הוא כשר‪ ,‬מכל מקו‪ ‬לעני‪ ‬ברכה‬             ‫פטמתו‪ ,‬דעת הרמ"א )סימ‪ ‬תרמ"ט סעי‪ ‬ה'(‬
‫יש להחמיר‪ ,‬ובפרט שבמשנ"ב לא הכריע בזה‪,‬‬               ‫שהוא מטע‪ ‬שאינו 'לקיחה תמה'‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬כשר‬
‫וג‪ ‬שבשו"ע התניא נקט לפסול‪ ,‬לכ‪ ‬קשה‬                  ‫בשאר ימי‪ ,‬אבל במג"א )סימ‪ ‬תרמ"ט ס"ק י"ז(‬
                                                     ‫הביא דעת המגיד משנה )פרק ח' מהלכות לולב‬
                    ‫להורות להקל לעני‪ ‬ברכה‪.‬‬          ‫הלכה ז'( שהטע‪ ‬משו‪ ‬שאינו הדר‪ ,‬ונראה‬
                                                     ‫שהסכי‪ ‬כ‪ ‬לדינא )וא‪ ‬שכא‪ ‬ס"ק ט' כתב שהטע‪‬‬
‫רלד‪ .‬כי הרבה פוסקי‪ ‬סוברי‪ ‬שאז אינו נחשב‬             ‫משו‪ ‬חסר‪ ,‬יש לומר שכתבו רק בדעת הרמ"א(‪ ,‬וכ‪‬‬
‫לניטלה פיטמתו כיו‪ ‬שנשאר מעט מהדד‬                    ‫הסכי‪ ‬בשו"ע התניא )כא‪ ‬סעי‪ ‬י"ז‪ ,‬ובסימ‪ ‬תרמ"ט‬
‫תחוב בתו‪ ‬האתרוג )כמו שנתבאר לעיל בהערה‬              ‫סעי‪ ‬י"ז(‪ ,‬ולשיטת‪ ‬הוא פסול אפילו בשאר‬
‫קפ"ט(‪ ,‬וא‪ ‬שאנו מחמירי‪ ‬בזה‪ ,‬מכל מקו‪‬‬                ‫ימי‪ ,‬ולכ‪ ‬לכתחילה יש לו ליקח אחר וכ‪ ‬נראה‬
‫בצירו‪ ‬כל הני ספיקות יש להקל ולבר‪ ,‬כ‪ ‬כתב‬
‫במשנ"ב )סימ‪ ‬תרמ"ט ס"ק ל"ו(‪ ,‬וכ‪ ‬כאשר יצטר‪‬‬             ‫במשנ"ב )שעה"צ אות ל"ו( שחשש לשיטה זו‪.‬‬
‫עוד איזה ספק יוכל להקל ולבר‪) ,‬אול‪ ‬נראה‬
                                                     ‫רלב‪ .‬כ‪ ‬כתב במשנ"ב )סימ‪ ‬תרמ"ט ס"ק ל"ו(‪ ,‬שיש‬
‫שג‪ ‬בזה א‪ ‬יש לו אחר שלא ניטלה פיטמתו כלל יש‬         ‫לסמו‪ ‬על הרמב"‪ ‬המקיל שאפילו פסולי‬
‫להדר ולבר‪ ‬עליו‪ ,‬כדי לצאת ידי כל הפוסקי‪ ,‬כי במשנ"ב‬  ‫הדר כשרי‪ ‬בשאר ימי‪ ,‬וכיו‪ ‬שרוב הפוסקי‪‬‬
                                                     ‫סוברי‪ ‬כהרמב"‪ ‬יש להקל עכ"פ בשאר ימי‪‬‬
           ‫לא כתב הקולא רק לעני‪ ‬א‪ ‬אי‪ ‬לו אחר(‪.‬‬     ‫כשאי‪ ‬לו אחר‪ ,‬וכ‪ ‬יש לצר‪ ‬את דעת הט"ז‬
                                                     ‫)סימ‪ ‬תרמ"ט ס"ק ט'( שמקיל לעני‪ ‬חזזית בשאר‬
‫רלה‪ .‬כ‪ ‬הוא לפי המציאות‪ ,‬כי על פי הרוב אינו‬          ‫ימי‪ ‬כי הוא ספק ספיקא‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ‬בפרי מגדי‪‬‬
‫נעקר משורשו‪ ,‬אלא הוא נשבר‪ ,‬לכ‪ ‬על‬
‫פי הרוב יש להקל לבר‪ ‬עליו בשאר ימי‪ ‬א‪‬‬                                                 ‫)וכא‪ ‬ס"ק י"ז(‪.‬‬

                            ‫אי‪ ‬לו אתרוג אחר‪.‬‬

‫רלג‪ .‬כי בפרי מגדי‪) ‬סימ‪ ‬תרמ"ט א"א ס"ק י"ז( רלו‪ .‬כבר נתבאר לעיל ש‪ ‬נחסרה מעט‬

‫מהשושנתא אי‪ ‬בכ‪ ‬כלו‪) ,‬בכורי יעקב ש‪.(‬‬              ‫ובבכורי יעקב )ש‪ ‬ס"ק כ"ד( מפקפקי‪ ‬א‪‬‬
   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181