Page 177 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 177

‫‪Pg: 177 - 6-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ח | נשבר העוק‪ ‬קפג‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמח‬

       ‫ב‪ .‬שיש לו דד של‪ ‬וניכר שלא נחסר ממנו כלו‪ ,‬רק ניטל השושנתא‪.‬‬
   ‫ג‪ .‬אותו הניכר שלא היה לו דד מעול‪) ‬על פי הסימני‪ ‬שהובאו לעיל אות נ"ג(‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש לו במקו‪ ‬הפיט‪ ‬בליטה קטנה כמו שושנה‪ ,‬ויש ספק א‪ ‬היה לו דד‬

                                                                         ‫מעול‪.‬‬

            ‫ה‪ .‬אתרוג שניטל מעט מהדד שלו ואי‪ ‬החסרו‪ ‬מגיע עד האתרוג‪.‬‬
                      ‫ו‪ .‬שנחסר כל הדד עד האתרוג ולא נעשה גומא באתרוג‪.‬‬

     ‫סעיף ח‬

‫נשבר העוקץ‬

‫במשנה )דף ל"ד ע"ב( 'נטלה פיטמתו‪ ,‬פסול‪ ,‬ניטל עוקצו‪ ,‬כשר'‪ .‬ובגמרא‬
‫)דף ל"ה ע"ב( 'תני רבי יצחק בן אלעזר‪ ,‬נטלה בוכנתו'‪ .‬ובביאור דברי‬
‫המשנה והגמרא כבר נתבאר לעיל )בפתיחה לסעיף ז'( פירושי הראשונים‬

                  ‫בזה‪ ,‬ועתה נבאר רק פירוש אחד שנצרך להלכה זו‪.‬‬

‫פירוש הרי"ףרלז והרמב"םרלח‪' ,‬ניטל עוקצו' היינו שניטל העץ שהאתרוג‬
‫תלוי בו באילן‪ ,‬והוא מה שאנו קורין 'עוקץ'‪ ,‬אלא שלא ניטל כולו עד‬
‫המקום שהוא דבוק לאתרוג‪ ,‬אלא שניטל ממנו הזנב הנמשך כלפי מטה‪,‬‬

        ‫אבל העץ עדיין מכסה את גומת תחתית האתרוג‪ ,‬והוא כשר‪.‬‬

‫והוסיףרלט רבי יצחק בן אלעזר עוד הלכה 'נטלה בוכנתו' ופירושו שאם‬
‫ניטל העץ שבתחתית האתרוג עד שנתגלה הגומא ושוב אין הגומא‬

                                           ‫מכוסה בעץ‪ ,‬הרי הוא פסול‪.‬‬

‫ונמצא לפי זה ששני הלכות יש בעוקץ‪ ,‬א‪ .‬אם ניטלה באופן שעדיין‬
‫נשאר חלק מחובר לאתרוג‪ ,‬הרי הוא כשררמ‪ .‬ב‪ .‬אם ניטלה כולה באופן‬

           ‫שלא נשאר כלום ממנו מחובר לאתרוג‪ ,‬הרי הוא פסולרמא‪.‬‬

         ‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫רלז‪ .‬ד‪ ‬י"ז ע"ב‪ ,‬מדפי הרי"‪ ,‬והוא דעת רבינו בוכנתו פסול‪ ,‬להורות שהיא הלכה מחודשת‪,‬‬

‫עיי‪ ‬ש‪.‬‬                                 ‫חננאל )ד‪ ‬ל"ו ע"א‪ ,‬הובא בערו‪ ‬ער‪ ‬פט‪.(‬‬

‫רמ‪ .‬כי על זה אמרו במשנה ניטל עוקצו כשר‪.‬‬  ‫רלח‪ .‬פרק ח' מהלכות לולב הלכה ז'‪.‬‬

‫רלט‪ .‬ועיי‪ ‬מש"כ בפתיחה לסעי‪ ‬ז' מדוע רמא‪ .‬כי על זה אמר רבי יצחק ב‪ ‬אלעזר ניטלה‬

‫בוכנתו‪.‬‬                                  ‫לא אמר רבי יצחק ב‪ ‬אלעזר ניטלה‬
   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182