Page 174 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 174

‫‪Pg: 174 - 6-Back 21-06-16‬‬                      ‫קפ‬

‫דיני האתרוג |‬

                ‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫שיפול במש‪ ‬הזמ‪ ,‬פסולרכג‪ ,‬ויש מחמירי‪ ‬אפילו א‪ ‬הוא עומד בחיבור חזק‬
                                                           ‫א‪ ‬כבר נתלש רובורכד‪.‬‬

                                                    ‫חיבור הפיט‪ ‬על ידי דבק או מחט‬

‫סב‪ .‬באופ‪ ‬שנשבר הפיט‪ ‬אי‪ ‬מועיל לחברו על ידי דבק או מחטרכה‪ ,‬ואפילו‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫הקשה על הדמיו‪ ‬לטומאת אוכלי‪ ‬ופרוסת‬                ‫אינו פוסל כלל בשאר ימי‪ ,‬וא‪ ‬שכתבו‬
‫המוציא‪ ,‬כיו‪ ‬שש‪ ‬הדר‪ ‬לאחוז את האוכלי‪‬‬             ‫הפוסקי‪ ‬להחמיר ג‪ ‬בשאר ימי‪ ‬וכמו‬
‫בכל חלקיו וג‪ ‬בחלק הפרוס‪ ,‬ולכ‪ ‬א‪ ‬אינו‬             ‫שנתבאר למעלה‪ ,‬מכל מקו‪ ‬כא‪ ‬שיש ספק‬
‫מתקיי‪ ‬על ידי האחיזה בו אינו חיבור‪ ,‬אבל‬            ‫בזה‪ ,‬כי אפשר שנפל על האיל‪ ‬בטבעו‪ ,‬לכ‪ ‬יש‬
‫לעני‪ ‬אתרוג לא די שלמצות נטילה אי‪ ‬לוקחי‪‬‬          ‫להקל‪ ,‬וכ‪ ‬העלה בבכורי יעקב )סו‪ ‬ס"ק כ"ה(‬
‫אותו בפיטמתו אלא אפילו כשלוקחו לאכילה‬
‫אי‪ ‬הדר‪ ‬לאחוז בפיטמתו‪ ,‬רק בגו‪ ‬האתרוג‪,‬‬                                        ‫להקל בשאר ימי‪.‬‬
‫וא‪ ‬כ‪ ‬כשעושה מעי‪ ‬מלאכתו דהיינו שאינו‬
‫מתדלדל בשעת הנענועי‪ ‬יש לומר דהוי חיבור‬            ‫רכג‪ .‬כ‪ ‬כתב בשו"ת שבות יעקב )חלק א' סימ‪‬‬
‫יפה שאי‪ ‬צרי‪ ‬לדבקו‪ ,‬וכבשבת )ד‪ ‬קכ"ה ע"א(‪,‬‬         ‫ל"ה( שפשוט שמותר לבר‪ ‬עליו‪ ,‬כיו‪‬‬
‫עיי‪ ‬ש‪) ,‬ויל"ע א‪ ‬לעני‪ ‬טומאת אוכלי‪ ‬באתרוג סובר‬  ‫שעיקר טע‪ ‬פסול ניטל הפיט‪ ‬הוא משו‪‬‬
‫ג‪ ‬כ‪ ‬שנחשב חיבור(‪ ,‬עיי‪ ‬עוד בשדי חמד )ש‪(‬‬         ‫חסר וצרי‪ ‬לקיחה תמה‪ ,‬וכא‪ ‬שעדיי‪ ‬דבוק בו‬
‫בש‪ ‬שו"ת חסד לאברה‪) ‬תניינא סימ‪ ‬ע"ה(‬              ‫ומחובר במקצת עדיי‪ ‬שלימה ותמה מקרי‪,‬‬
                                                   ‫ועיי‪ ‬ש‪ ‬שהביא ראיות לזה‪ ,‬אול‪ ‬א‪ ‬אינו‬
                         ‫שהעלה להחמיר בזה‪.‬‬         ‫מחובר יפה בעני‪ ‬שסופו לתלוש‪ ,‬הרי הוא‬

‫רכד‪ .‬כ‪ ‬הביא בדעת תורה למהרש"‪) ‬כא‪ (‬בש‪‬‬                                                     ‫פסול‪.‬‬
‫שו"ת בית אפרי‪) ‬חאו"ח סימ‪ ‬א' ד"ה וא‪(‬‬
‫שתמה על השבות יעקב‪ ,‬והעלה שא‪ ‬נשבר‬                 ‫ועיי‪ ‬בשו"ת צפיחית בדבש )סימ‪ ‬ל"ה( הביא‬
‫רובו הרי הוא ככולו‪ ,‬אפילו שיכול להתקיי‪ ‬כ‪,‬‬        ‫תשובה מבעל פתח הדביר שהארי‪ ‬בזה והעלה‬
‫מכל מקו‪ ‬כיו‪ ‬שנפרד רובו ככולו לאו לקיחה‬           ‫לדינא שא‪ ‬כשאוחז את החלק התלוי עולה כל‬
                                                   ‫האתרוג עמו‪ ,‬כשר לבר‪ ‬עליו ג‪ ‬ביו‪ ‬ראשו‪,‬‬
                                     ‫תמה הוא‪.‬‬      ‫כי הוא דומה למה שאמרו לעני‪ ‬טומאה באוכל‬
                                                   ‫שנפרס )טבול יו‪ ‬פרק ג' משנה א'(‪ ,‬ובחולי‪) ‬ד‪‬‬
‫רכה‪ .‬כיו‪ ‬שהוא חסר מה יועיל ההדבקה‪ ,‬כ‪‬‬             ‫קכ"ז(‪ ,‬וכ‪ ‬נפסק להלכה ג‪ ‬לעני‪ ‬פת של‪,‬‬
‫כתבו הפוסקי‪ ,‬והנה בשו"ת בית יעקב‬                  ‫ברא"ש )ברכות פרק ה' סימ‪ ‬י"ט(‪ ,‬ובשו"ע )סימ‪ ‬קס"ז‬
‫)סימ‪ ‬קמ"ב( כתב שמה שאמרו שניטל פיטמתו‬             ‫סעי‪ ‬א'( שנחשב לשלמה על ידי זה‪ ,‬ועיי‪ ‬שדי‬
‫פסול היינו באופ‪ ‬שהפיט‪ ‬שנשבר שוב אינו‬             ‫חמד )כללי‪ ‬מערכת ל' כלל קמ"א אות י"ח( שהביא‬
‫בעול‪ ,‬אבל א‪ ‬הוא בעול‪ ‬ואפשר עדיי‪‬‬                ‫בש‪ ‬חכ‪ ‬אחד )מוהר"ר משה אהר‪ ‬אלופי‪ ‬זצ"ל‬
‫לחברו יש להכשירו על ידי שיחברו ולא יהא‬             ‫אבד"ק חאלוי( שהשיב על זה דא‪ ‬שהוא נחשב‬
‫ניכר שנשבר‪ ,‬והביא ראיה ממה שאמרו‬                   ‫מחובר על ידי מה שעולה האתרוג עמו‪ ,‬מכל‬
‫בעירובי‪) ‬ד‪ ‬פ"א ע"א(‪ ,‬ובשו"ע או"ח )סימ‪ ‬שס"ו‬      ‫מקו‪ ‬לאו הדר הוא‪ ,‬וכתב ש‪ ‬שהיה מעשה‬
‫סעי‪ ‬ו'‪ ,‬ובסימ‪ ‬קס"ח סעי‪ ‬ב'(‪ ,‬לעני‪ ‬הפת של‬        ‫לפניו באתרוג כזה וצוה לדבק הסדק בדבק‬
‫עירובי חצרות שיכולי‪ ‬לחבר שני פרוסות כדי‬           ‫קלוש‪ ,‬שבזה נראה הדרו‪ ,‬וג‪ ‬עצ‪ ‬חיבורו לאו‬
‫שיראה שלימה‪ ,‬אבל בשו"ת שבות יעקב )חלק‬              ‫בידי אד‪ ‬הוא‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וג‪ ‬בע‪ ‬השדה )ס"ק ו'(‬
   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179