Page 170 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 170
Pg: 170 - 6-Back 21-06-16 קעו
דיני האתרוג |
סימ תרמח
סימני להבחנת אתרוג שנתייבש ונשר הפיט בגדלות הפרי
נה .ויש להבחי על מקו הפיט א נתייבש ונשר בגדלותו על פי כמה סימני
שיתבארו רח.
]א[ יראה שאי על מקו הפיט הגלדת עור שוה.
מי חיי
פי זה כתבו הפוסקי שכיו שבמציאות זמנינו שנשארי ע פיט לעול ,ויש שמתייבש
כל האתרוגי יש לה פיט בתחילת גידול מקצת הפיט וכו' ,ולכ אי לתלות הדבר
מוכרחי לומר שמה שאמרו להכשיר כשלא
היה לו פיט ,היינו שלא נקלט אצלו הפיט במהותו וטבעו של האיל.
להיות כחלק עמו ,אלא מיד בתחילת גידולו הוא
נפרש ממנו ,ולכ אי זה חסרו מצד האתרוג, אמנ באמת יש לית טע לשבח לדברי
שאי עליו פיטמתו ,כיו שמתו טבעו לא המקילי ,דהנה תחילה יש לנו לברר על טע
ההיתר בלא היה לו פיט מעול ,דלכאורה לפי
נתחבר אליו פיטמתו ונשר ממנו. דעת הפוסקי שניטל פיטמתו הוא פסול הדר,
מאי שנא א היה לו פיט ונפל או לא היה לו
ועל פי זה יש לומר שאפילו א לא נשר פיט מעול ,הרי למעשה אי לו פיט עכשיו
בזמנו אלא שנתייבש אחר כ ,כמו שהדר ואינו הדר ,אלא הביאור בזה ,שפסול לקיחה
בכמה אתרוגי לאחר את מועד הפרשת פסולתו תמה וכ פסולי הדר אינ נמדדי לפי ראות
ולהתייבש ולנשור אחר כ ,הרי אי בכ חסרו העיני אלא לפי מה שגדרו לנו חכמי
של לקיחה תמה כי כ דרכו לפעמי ,וג אי והפוסקי ,וכלשו החזו איש )סימ קמ"ו אות ל'(
בו פסול הדר כי לא נשבר ממנו כלו ,אלא 'דגבולי ההדר חפ ה' כהסכ חכמי ,'ויסודו
שהאתרוג הזה איחר את טבעו מעט ,ועל פי זה בדברי הרא"ש )פרק ג' סימ י"ד ,הובא בשעה"צ סימ
יש לומר שג זה נכלל בכלל 'לא היה לו פיט תרמ"ט אות ס"ג( ,ולכ לעני לקיחה תמה כבר
מעול 'היינו שמעול לא היה לו פיט ,היינו כתבו הפוסקי שא נחסר האתרוג על ידי
שלפי טבעו היה לו לנשור מקוד אלא שאיחר, קוצי שהוא דבר טבעי ,ונגלד עור ובשר ,לא
והיינו שג בזמ שהיה לו עדיי הפיט היה נחשב לחסר ,וכ יש לומר לעני פסול ניטל
נחשב כאילו אינו עליו ,כי היה עומד להתייבש פיטמתו שא נפל כשנתייבש בעודו על הע
וליפול בקרוב ,ועל פי זה יש להבי את דעת בטבעו ולא מחמת סיבה חיצונית ,ונקר עליו
הפוסקי המקילי בזה שהוא נחשב עדיי היינו עור ובשר במקו הנפילה ,הרי הוא נחשב
רבותיה ,כי הוא מציאות המצוי אצל האתרוגי, לקיחה תמה ,וכ לעני פסול הדר ,פסלו חכמי
ולכ יש לסמו על המקילי ,אבל מכל מקו רק כאשר היה ש פיט טבעי וניטל ,אז שבירת
הפיט אינו הדר ,כי דבר שבור אינו הדור
לכתחילה ראוי להחמיר בזה. למצוה ,ולא חסרו מציאות הפיט הוא מה
שגור שלא יהיה הדר ,דאל"כ היה נפסל אפילו
ופשוט שכל זה הוא רק כאשר נשר על ידי כשלא היה לו מעול ,כי למעשה חסר הדרו
התייבשות בטבע ,אבל א נעשה על ידי סיבה שהוא פיטמתו ,אלא ודאי שהשבירה הוא הגור
חיצוני ,כגו על ידי מכה וכדומה ,אי לומר בו שלא יהיה הדר ,ולכ כתבו הראשוני שא לא
שכ הוא דר גדילתו ,אלא נחשב שנשבר היה לו פיט מעול אינו מעכב ,כי אי עליו
ש' ניטל פיטמתו' כי לא ניטל ממנו כלו ,ועל
וניטל ,אפילו שהוא עדיי תלוי על האיל.
רח .עיי בקונטרס לקיחה תמה עמוד 78שהביא
הרבה סימני היכר.